"הרב כבסני מעווני" - תשובה של כיבוס ותשובה של גיהוץ - הרב דב קוק

"הרב כבסני מעווני" - תשובה של כיבוס ותשובה של גיהוץ יש לנו את הפסוק בתהלים "הרב כבסני מעווני" - אדם שיש לו עבירות זה בגד שיש בו כתם, כאשר אדם עושה תשובה זה כעין כיבוס הבגד. נכון, האדם כיבס את הבגד, אבל יש דבר נוסף - גיהוץ. גיהוץ פירושו שנכון שהאדם עשה תשובה, אבל עדיין ניכר הכיבוס עליו, רואים שהבגד התכבס, אך אך כאשר הבגד גם מגוהץ לא רואים שהיה כאן כיבוס. נכון שהבגד, הזה עכשיו נקי ומכובס, אבל יש עליו סימן שהיה עליו לכלוך, אם הוא הגיע לידי כיבוס סימנא מילתא שהיה בו חטא. את החטא לא רואים אבל את הסימן של החטא רואים. אך שיש גיהוץ פירושו שלא רואים כלום, הרושם כמאן דליתא. וזה ההבדל בין כיבוס לגיהוץ. וזה ההבדל בין כיפור לסוכות. כיפור זה כיבוס, סוכות וג' רגלים זה גיהוץ. הבגד הזה שהוא צמר הוא נותן את התשובה של גיהוץ, הוא חסד. וביתר פירוט. התשובה בעצמה יש בה גם כן גיהוץ, חסד. למרות שכל התשובה היא חסד והיא קדמה לעולם, עם כל זה ואף על פי כן יש תשובה ויש תשובה, יש חסד בתשובה ודין בתשובה. נכון שכל התשובה היא חסדים, אבל בתוך התשובה יש מהדרין ויש מהדרין מן המהדרין. כמו בספירת העומר שיש חסד ויש גבורה שבחסד, ואם תשאל אם יש גבורה איפה החסד, אך בתוך החסד יש את החסד הרגיל שבו ויש חסד גדול שמתגלה, כמו רעוא דרעוין שאף שהכל רעוא יש רעוא דרעוין, כך יש חסד ויש גבורה שבחסד. ונחזור לענייננו. תשובה של כיבוס זה הדין שבתשובה, יום כיפור שהוא יום של תשובה, ונפסק בתורה שהוא יום שמכפר, יש דין שהיום הזה מכפר, הזמן גרמא, שאני ראובן יכול להתפלל ביום הזה ומעין של תשובה נפתח והוא פועל. אך הדין של התשובה מגיע עד כיבוס. נכון עכשיו אתה נקי ולא מתבייש, לא רואים את הלכלוך עליך, אך עדיין לא נוח לי, כי עצם הדבר שיודעים עלי שהבגד מכובס בגלל שהיה עלי כתם זה גורם לי לא להיות בנוח. לכן צריך להגיע לחסד שבתשובה שזה הגיהוץ. וזה סוכות שזה לא יום של דין אלא יום שמחה, והשמחה תיתן לך את התשובה כמתנה. וזה החסד שבתשובה, וזה גיהוץ. ביום כיפור זה בגד של פשתן, כל בגדי לבן של כהן גדול הם בגדי פשתן, וזה הדין של התשובה, ואז מקבלים את הכיבוס של הפשתן. ואילו סוכות זה בגדי זהב שעיקרן צמר, והפשתן הוא רק אחד מתוך שש או ארבע. "זהב וכסף ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר", כל בגדי הכהן גדול הכל צמר, חוץ מהשש משזר שהוא פשתן. יוצא שבסוכות שיש רק ארבע הפשתן טפל לצמר, ואילו ביום כיפור זה רק פשתן. בגדי הפשתן הם כנגד הדין, כנגד הכיבוס, וזה נקרא שהעבירה לא תהיה, אבל הידיעה של העבירה כן תיזכר, את העבירה לא יראו, אבל כבעל עבירה כן תיזכר, והזיכרון של העבירה זה גם משהו. אך בגד צמר זה סוכות. וזה צ"ח כבשים של תמיד של סוכות. צ"ח הכבשים כנגד הצ"ח קללות שבפרשת כי תבוא, ועל צמר הכבשים אמר איוב "מצמר כבשיך אתחמם" ועל זה דרשו חז"ל כל צמר שאינו צמר מכבשים או רחלים אינו צמר לציצית ומותר בכלאים של פשתן, כגון צמר של גמלים מותר עם פשתן, לא רק מדרבנן אלא מותר. צ"ח כבשים הם ברכות והם ביטול צ"ח הקללות, הצ"ח כבשים הם ביטוי של כל הברכות שיש ב"וזאת הברכה" שקוראים בסוף סוכות, וכל העשירות, כל ברכת הגשם, הכל מגיע מהכבשים של צמר שהם כנגד הגיהוץ, שלא ניכר עליך כלום, לא ניזכר עליך שהיית בעל עבירה מעולם, נולדת מחדש, וזה לא רק סיפור אלא זו דרגה. אדם שרק לא רוצה את העבירה אבל עדיין מקושר ולא מתנגד בהרגשה לעבירה מחמת שהוא יודע כמה נורא ואיום יגיע לו ביום החשבון, כמה צער הוא ירגיש מה', כמה מרוחק הוא ירגיש מה', כמה ה' כועס עליו, הוא לא יוכל להתפלל ולא יוכל לשמוח ולא יוכל להתבודד, ואיך אני יעמוד מול ה', איך אני יעשה תיקון חצות, ואיך אעשה ברכת המזון, איך אהיה חזן, איך אני ילמד תורה, איך אני ירגיש מחר הרי אני אתבייש. וכל זה נקרא עדיין תשובה של כיבוס, עדיין אתה זוכר את העבירה ואתה מקושר בה, אתה זוכר שאתה בעל עבירה ולא יכול לנתק את הקשר הזה, ואתה רוצה גם את זה וגם את זה, ולכן אני נאלץ לוותר כי אני רוצה להתבודד בלילה, כי אם לא - לא אוכל להתבודד בלילה ואהיה בצער כל היום לכן אני מוותר על העבירה. אם אעשה עבירה לא אוכל להאריך בתפילה, וכי איך ארגיש מחר אחרי שעשיתי עבירה לעמוד ולהתפלל שעה... איך מחר אוכל לטבול אחרי שעשיתי אתמול עבירה, זה לא כיף... אם אתמול כעסתי על מישהו, מחר לא בא לי לטבול, כי זה סותר. אם התגברתי ולא גערתי עליו אני רוצה לטבול, זה מתאים לי. אומרים לי מקווה קר, מקווה של שמעיה ואבטליון זה נחשב כמו גלגולי שלג, אבל אם אשתה כוס קפה בבוקר ואני לא צם איך אלך לשמעיה ואבטליון... אם אני נופל לא בא לי אחר כך להתווכח בלימוד עם מישהו, בא הרב יקותיאל וקשה לי, מה אתה הולך עכשיו לדקדק פה, זה לא מתאים... ואם אדם נמנע מהעבירה מחמת חשבונות כאלה זה עדיין נקרא כיבוס, כי אתה רוצה את העבירה ורק מחמת חשבונות שתפסיד את זה ואת זה אתה נמנע. אבל יש גיהוץ - לא מתאים לי העבירה הזאת נקודה סוף. לא בגלל חשבונות, פשוט לא מתאים לי, זה לא מעשה של יהודי, ויהודי אומר זה לא מתאים לי. אם אני לא מבין את זה - זה סימן שאני לא איש כשר. תנסה להפנים שליהודי כשר לא מתאים עכשיו לאכול פלאפל לא בגלל שזה מחר יפריע לי בהתבודות, אלא רק מפני שאני יהודי. אם אתה לא מבין את זה לבד בלי סיבה, זה סימן שאתה לא יודע מה זה יהודי. אם אתה צריך הסברים לזה, אפילו אם באמת בסוף אתה פורש מהעבירה מחמת ההסברים האלה, אתה עדיין לא יהודי כשר, אפילו שאתה כובש מחמת שאתה רוצה להתבודד, לצום או לטבול במקווה ולכאורה אתה צדיק, אך האמת היא שלא. כי אם אתה לא מבין את זה לבד, זה מעיד שהטבע שלך נוטה לעבירה, ואם כך אתה לא יהודי כשר.