ה'כיפת ברזל' של רבי חיים אבולעפיה זצוק"ל – לרגל ו' ניסן יום הסתלקותו - הרב דב קוק

"דעני לרבנו חיים אבולעפיה בפורים קטנים דטבריה ענינן" כאשר רצו להחריב את העיר הזאת (טבריה) לפני כ300-400 שנה, אז את כל הטילים שהיו שולחים רבנו חיים אבולעפיה זצ"ל היה עושה שם הוי"ה בידיים שלו, והיה שולח את הטילים לכינרת ושם היו טובעים. וכך הציל רבי חיים אבולעפיה זצ"ל את העיר טבריה ולכן הוא נקרא 'ראש העיר של טבריה'. הוא היה בעל רוח הקודש נורא ואיום. רבנו חיים אבולעפיה ייסד את העיר בכאלה ניסים ונפלאות על ידי שרטוטי שם הוי"ה, כך היה שולח את הטילים לכינרת, וכך נוסדה העיר, האם ניתן לומר שבעיר כזו התורה לא תתכבד בה ולא תאיר אותה באור יקרות של נס אין סופי? הרי כל ההיסטוריה של העיר רק ע"י שם הוי"ה ששמר על העיר מהטורקים לפני כ300 שנה. תראה איזה נס גדול יש פה!!! ואני לא אומר עכשיו לשמור תורה בטבריה, אני אומר לך 'להאיר'. אתה נמצא בחושך, אתה חושב שיש לך בפרוז'קטורים, אבל אתה נמצא בחושך מצרים, אני רוצה שתאיר את החושך. אני לא אומר לך לשמור תורה, אמרתי לך תאיר תורה. בפסוק כתוב "כי נר מצוה ותורה אור". האם כתוב "תורה תשמור" או שכתוב "תורה אור"? כתוב "תורה אור", וזה שלא אמרתי לך לשמור תורה, אמרתי לך תאיר בתורה לעצמך, וזה האור שלך, כי אם לא תאיר בתורה, אתה בחושך מצרים, אתה כמו אחד שנמצא במדבר סהרה ללא חשמל ומינימום של אור... ואפילו לא רואה שביב של אור... לא אמרתי לך תקיים תורה, אתה חייב... למרות שבאמת אתה חייב. אמרתי לך שתבין שהאור שלך זה התורה, וללא התורה אתה לא קיים ואתה שרוי בחושך, ואתה רק חושב שאתה קיים. גם בחלום אתה חושב שאתה נמצא במקסיקו ומרוויח ארבעת אלפים דולר באיזו עסקה מסוימת, ושאתה קם, אתה כאן במזרון עם מינוס של מאה אלף..... לפני רגע הייתי במקסיקו ואמרת 'אני לא מאמין איזו חברה...', חשבת וחשבת, היית בחלום. "בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים", החלום הזה הוא יבוא אל סופו, ואתה תתבייש שאתה בחושך, ולא ראית כלום. תבין שהאור שלך נמצא בתורה, וללא זה אתה נמצא בחלום. ולא בחלום אלא עם עיניים עצומות. אתה נמצא בחושך מצרים, אז החלום של העולם הזה מאיר לך, אבל אתה בחלום, ובגלל שאתה לא רואה כלום אתה חולם חלום, אוי ואבוי לך שהכל יתנפץ אל הסלע, מה יישאר לך? אתה בחושך מצרים... תאיר בתורה ותבין שלעצמך אתה מאיר, לעצמך אתה מיטיב, את עצמך אתה בונה, את שמחתך אתה מעלה, את כל-כולך אתה מכליל באין סופיות הזאת. אין פשוט יותר מזה, ואין ברור יותר מזה, אין שמח ואין ממלא יותר מזה, אין קדוש ואין יהודי יותר מזה. מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק, זה פשוט יותר מכל פשוט ודיברנו ברמה הכי פשוטה שאפשר לדבר...