גדר אמירת הלל לעורר רצון ליציאת מצרים – הרב דב קוק

"מן המיצר קראתי יה" – מיצר זה מצרים שהם מיצר-ים. והגמרא אומרת בסוף מסכת פסחים (דף קיז, א) "משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים... תקנו להן לישראל שיהיו אומרין אותו כל פרק ופרק ועל צרה וצרה שלא תבוא עליהן". רואים שאבוה דהלל (ה"אבא" של ההלל), זה קריעת ים סוף. ובהלל כתוב "מן המיצר קראתי יה" – שזהו מצרים שהם מיצר-ים. אתה רואה כאן, שאתה קורא את הלל מחמת המיצר-ים. כל ההלל שאתה קורא עכשיו, זה מחמת שעדיין לא גמרו לצאת ממצרים, כי אם אתה אומר שגמרו לצאת ממצרים – "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", וזה כבר מלא לגמרי, זה אומר שמגיע משיח. אני עדיין קורא הלל שבו "מן המיצר קראתי יה", עני עדיין רוצה לצאת ממצרים, שתהיה הגאולה השלמה. וזה שכתוב "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים" – ואז אתה יכול להתפלל, כי לפי האיכות שאתה יוצא ממצרים, כך אתה יכול להתפלל. יציאת מצרים זה כל הכוח של המשיח, וזה ליל פסח שהוא הלילה המיוחד לגאולת ישראל, היסוד של כל גאולת. וזה הגדר של "מן המיצר קראתי יה" בהלל.