מהי הצדקה שנתן אברהם אבינו להקב"ה - הרב דב קוק

לפני שהתחיל מו"ר הרב שליט"א בתיאור מרגש ובהסבר מחזק מהי אותה צדקה שנתן אברהם אבינו להקב"ה, הקדים הרב שליט"א ואמר: הדברים שנאמרים, ראוי לבכות מהם. הם בין התפעלות לבכיה – זה בין המצרים שלי. וביני לביני אני שומע אותם ומקלף אותם (מברר אותם כדי להפנימם). ופתח מו"ר הרב שליט"א ואמר: אתה אברהם אבינו כזה גדול, נאמר עליך "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". הקב"ה אומר לאברהם אבינו, אתה האמנת בי – נתת לי צדקה. וכי אתה יכול לתת צדקה להקב"ה? נראה אותך נותן צדקה להקב"ה... אתה נורמאלי? הרי הוא זה שנותן את הכל... אברהם אבינו נותן צדקה להקב"ה – "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". אומר לו הקב"ה לאברהם אבינו, אם אתה מסוגל כנגד נבואה של "אברם אינו מוליד" להאמין בי... זה נחשב צדקה. אתה רואה באותה רוח הקודש של אברהם אבינו שבך, באותה רוח הקודש דאורייתא שנמצאת אצלך מול העינים כתוב "אברם אינו מוליד", עכשיו תתגבר על אותה רוח הקודש... יש לך רוח הקודש של אבוה דאבוה דאבוה של סיני, שכתוב לך "אברם אינו מוליד", ועכשיו קדימה – תתגבר... ההכרה של כל רוח הקודש של אברהם אבינו, כל ההכרה של 'האני שבי', שהיא כזו עצומה, היא כגורדי שחקים שהם אפס קצהו לאותה הרוח הקודש של אברהם אבינו, ובאותה הרוח הקודש העוצמתית של אברהם אבינו כתוב "אברם אינו מוליד". איזה כוח של ביטול אין סופי של תת ותת הכרה, של עבודת פרך שאי אפשר... שכל מי שלא מבין כמה זה עבודת פרך בעצמו, הוא לא מבין את מה שאני אומר... איזה כוח של עבודת פרך צריך כדי לעקור את הרוח הקודש ש"אברהם אינו מוליד", הרי הנה אני רואה בהשגת אברהם של רוח הקודש ש"אברם אינו מוליד". זו לא רוח הקודש רגילה, זה רוח הקודש דאברהם. להגיע לכמו אמונה, לכזה ביטול, זה רק אברהם אבינו יכול לדבר על זה, ומי שפחות מאברהם אבינו, לא ניתן לדבר על זה. וזה נקרא לתת צדקה להקב"ה. אברהם זה מידת החסד. והחסד גם כולל צדקה. אומר הקב"ה לאברהם אבינו, אתה מידת החסד בעולם, קיבלתי ממך צדקה. אני עני ואף אחד בעולם לא נתן לי כוח של אמונה כמו שאתה נתת לי, ביקשתי את זה מהעולם, העולם לא נתן לי את האמונה הזו, רק אתה אחד בעולם שנתת לי את האמונה הזו. שסיים מו"ר הרב שליט"א את הדברים, התבטא ואמר: כמה לבכות, כמה לבכות בשמחה, ולא מתוך צער ששומעים את זה. מי שלא מבין שזה עד כדי לבכות, הוא לא נחת כל כך... לא נשמעו לו הדברים...