"כי לא תשכח מפי זרעו" - הטענה והתפילה שמסוגלת בל"ג בעומר לבטל את שכחת התורה - הרב דב קוק

מבואר במשנה (פאה פרק ו', משנה ה') "שני עומרים שכחה, ושלשה אינן שכחה", ספירת העומר - זה המבחן, יש כאן מבחן שנים זה שכחה ושלוש זה לא שכחה... יש כאן מבחן האם מה ששכחת בתורה זה "מקרה" או שאתה "מוחזק" בתורה... המבחן הזה הוא בל"ג בעומר. ל"ג בעומר הוא עומר משולש - שלוש אינן שכחה. יש כאן שילוש גם בעשרות - ל, וגם ביחידות - ג. ל"ג בעומר נקרא משולש דמשולש.הוא לא רק משולש בסיפור שלו, אלא הוא עומד לבדוק את השילוש (שכחה) שאתה רגיל בו.... יום ל"ג בעומר המכין למתן תורה, יש כח של שילוש - ושלוש אינן שכחה, לכן עכשיו אני יכול לקבל 'חזקה' בתורה... אחרי ל"ג בעומר מקבלים חזקה בתורה, שאז לעולם ישכח כלום, מחמת שהגעתי לחזקה. 'חזקה' מפקיעה 'שכחה'. כל השכחה היא רק מחמת 'מקרה', אבל אם אני 'מוחזק' בתורה, לא שייך לשכוח. אם התורה אם היא רק מקרה אצלי - אז יש שכחה, אבל אם הגעתי לעומק משולש שזה ל"ג בעומר שהוא משולש דמשולש - אין לך זכרון תורה גדול מזה. והנה לך מתן תורה. חז"ל אמרו (עירובין נד ע"א) שאם לא היה חטא העגל (ושבירת הלוחות שבגרמת העגל) לא היו שוכחים את לימוד התורה. עכשיו בל"ג בעומר מתקשרים לזיכרון המקורי, ומי שיש בו דעת, מבקש לדלג את חטא העגל מכח הכפרה שנעשתה כבר ביום הכיפורים. עכשיו תלך ותגיד למלאך הזה שהשכיח לך את התורה, אני תובע אותך לדין תורה, מה אתה משכיח לי את כל התורה... הרגת אותי... המלאך משכיח את התורה לעובר שיוצא ממעי אמו (נדה ל ע"ב). עכשיו אני תובע אותך לדין תורה אצל הקב"ה, למה הרגת לי את כל התורה? אני יהודי... ועשית אותי להיפך... יהי רצון שנזכה כולנו לזכור את התורה,ולא נשכח את התורה. ועיקר העיקרים - זה האמונה. אמונה ותורה זה אותו הדבר, כי מי שמאמין בהקב"ה לא ישכח את לימודו, ומי שלא מאמין בקב"ה, אז אם בו הוא לא מאמין - בודאי שלא יזכור את תורתו... אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים....