שירי קודש - מי שהטריח והסריח את גופו (מילים: הרב דב קוק בניגון מי שחלם)

מילים: הרב קוק שליט"א א. מי שהטריח והסריח את גופו, מי שלא נתן את ליבו לרשות יצרו, מי שנדד שנתו עד ראה אור יום, הוא לא יניח שנשכח את הפדיון. ב.מי שהשקיע כל עמלו רק בתורה, מי שנתן בה את כולו ברמה, מי שבנה בנין גבוה בלימוד גמרא, הוא לא יטעה בעצת מילי דעלמא. פזמון: וקומת הרשעה לפניו תכוף ראשה, וכל תאוה לא תשפיע את כוחה , והיו כל זדים קש וליהטם היום הבא, הם שיעידו כי זכה למעשה מרכבה. הם שיעידו כי זכה לעולם הבא . ג. מי שהצליח לברר את מידותיו, מי שזכה להיות ניכר בסמניו, מי שפרש מן הכעס עד תכלית ימיו, הוא לא יכוף מקול הרוח המיבב, ד. מי שהצליח לעמוד בלב נשבר, מי ששמר את תפילתו מכל משמר, מי שניקה את מחשבתו מכל מה שעבר, שומר מה מלילה שומר מה מילל, פזמון: וכל קומה לפניו עוד תכנע, וכל מחשבה רעה ממנו תמנע, כל גאולה מן הראשונים אליו תשמע, הם שיעידו על מעמד נעשה ונשמע, הם שיעידו כי זכה לעולם הבא. ה. מי שכפף את קומתו עד לעפר, מי שהעביר על מידותיו מפאת בשר, מי שזכה להאיר את גופו באור יקר, הוא לא ינוח משום קומת אדם ניכר. ו. מי שטרח לשום לילות כימים, מי שהרביץ תורה ברשות הרבים, מי שנידד שינה מעיניו ולא פנה אל רהבים, הוא לא יזדקק לטרוח בעצת רופאים . ז. מי שטרח לשום לילות כימים, מי שהרביץ תורה לעדרים, מי שנידד שינה מעיניו ולא פנה אל רהבים, יזכה להיות מאיר לארץ ולדרים . פזמון: וההרים עוד יכופון את קומתם, ובין ערבים תנשב עוד רוח ים, אלף עדים עוד יעידון בכל דיבורם, הם שיעידו כי חזק הוא גואלם , והגבעות עוד תמושנה ממקומם, והכוכבים יאספו את נוגהם, כל עצי היער עוד ירונו ויתנו קולם, הם שיעידו שנגאלו הם עד עולם. וקומת הרשעה לפניו תכוף ראשה, וכל תאוה לא תשפיע את כוחה , והיו כל זדים קש וליהטם היום הבא, הם שיעידו כי זכה לעולם הבא .