עומק שאלת "מה שלומך" - הרב דב קוק

לפני מספר ימים כתב מו"ר הרב דב קוק שליט"א דבר עמוק ומחזק בנוסח הטבוע בין אדם לחברוו לשאול "מה שלומך", ובסיום הדברים כתב הרב שליט"א כי ידיעת הדברים מוסיפה בשאלת ה"מה שלומך" במעלת כבודו של הנשאל ובכובד ראש של השואל. וכאשר ביקשנו ממו"ר הרב שליט"א לבאר לנו מעט את הדברים פתח ואמר, שאם אדם חושב על זה, זה יותר נתפס.. והחל מו"ר הרב שליט"א להסביר יותר ואמר: שם הוי"ה במילוי אלפין זה גימטריא "אדם", (הוי"ה במילוי אלפי"ן כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א עולה בגימטריא אדם). וזה "מה שלומך", שהרי שלום זה שמו של ה' וזה מתלבש ב"מה". ה"מה" זה ההויה שלך בעצמך. חז"ל אומרים ש"אדם שואל בשלום חברו", וזה "מה שלומך" – ה' עמך, ה' איתך. וזה "מה" שעולה "אדם", שמגלה שה' איתך, ושיש חיבור של אדם עם שם ה' – ובזה אין לך חיבור יותר מזה של ה' עמכם. זה המיצוי של המיצוי שה' עמכם. וזהו "שלומך" שהוא כנגד השלום, וכידוע שלום זה הכאה של הוי"ה בשם אדנות (י' של הוי"ה כפול א' של אדנות, ואות ה' של הוי"ה כפול אות ד' של אדנות וכן על זה הדרך עולה בגימטריא שלום). וזה בעצם היחס בין האדם לבין הקב"ה (הקב"ה כנגד שם הוי"ה והאדם כנגד שם אדנות) וזה הגילוי של "מה שלמך", שאותו היחס של שם 'מ"ה' שהוא ממצה בצורה המקסימלית את המציאות של "ה' עמכם", זה בעצמו ה"שלום". השלום זה המשלים והמחבר בינך לבין ה', כי הרי הוי"ה בהכאה של אדנות זה שלום, וזה מגלה שהכל הוא היינו הך, כמו מנורה שהיא מקשה אחת. וכך כתב מו"ר הרב שליט"א את הדברים בקיצור כדרכו, ויראה אור אי"ה בספרים הבאים: מטבע "מה שלומך" המקובל היום. ידוע "מה" הוא מנין שם הויה דמ"ה שהוא מנין אדם, וזהו השלום של האדם – שגם הוא עצמו שם ה' – ונמצא כעין שם בשם לטיבותא. ונוסף בזה במעלת כבוד ה"נשאל" מה שלומך, ובכובד ראש של ה"שואל" מה שלומך.