סוד חמי טבריה והקשר לרבי מאיר בעל הנס – מדברי הרב דב קוק בזמן שהותו במעיינות חמי טבריה לצורך רפואתו

בשבוע האחרון, במשך כל ימות השבוע שהה מו"ר הרב דב קוק שליט"א ב"חמי טבריה", שם נשכר חדר עבורו לצורך בריאותו, שנצרך לשהות במים חמים בקביעות לרפואתו. הרב שליט"א כאמור שהה שם שבוע שלם, עם מנין מתלמידיו, ושם התפלל ולמד. בסוף השבוע ביום שישי, כאשר יצא מו"ר הרב שליט"א מחמי טבריה, מיד נסע לציון רבי מאיר בעל הנס ושם נעמד בתפילה. ומכאן נעורר שוב ושוב להתפלל לרפואת מו"ר הרב דב הכהן בן שושנה, בתושח"י. *כאמור, הרב שליט"א שהה בחמי טבריה לצורך רפואה. אך מעניין היום הזה – ערב פסח שני - לקראת היום שבו מקובל שזהו יום הילולת רבי מאיר בעל הנס, להביא כאן דברים שהרב במשך השבוע במשך שהותו במים החמים שבחמי טבריה מול הכנרת – דברים מרתקים ומיוחדים שממחישים מעט מעבודתו של מו"ר הרב שליט"א בחמי טבריה – על אף שזה לצורך רפואתו.* וכך אמר מו"ר הרב שליט"א: אנחנו מול הכנרת – והכנרת זה כינור, הכינור זה מרמז על המתיקות של התורה. היופי של התורה זה הניגון, מי ששר ומנגן את התורה – זה היופי של התורה, שאומרים משהו מסוים בלי שיר, זה לא מתוק לך, נכון שאתה שומע אותו ומבין אותו – אבל זה לא מתוק לך, בשיר זה מתוק לך. יש גם מאמר חז"ל (אני לא זוכר כרגע את המקור במדויק), שמתיקות התורה בפירות גינוסר – זה הניגון. וכן מ"ח קניני התורה (בפרק שישי במסכת ברכות), זה כנגד "חמי טבריה" (ח'מ'י טבריה, האותיות השורשיות הם "חם" – כנגד מ"ח קניני התורה. במקום אחר כתב הרב שליט"א שזה כנגד מ"ט ימי העומר – מ"ח קניני התורה והיום האחרון הוא זה שמקשר אותם כולם כחדא). מי זה שגילה לנו את מ"ח קניני התורה? רבי מאיר! "רבי מאיר אומר כל הלומד תורה לשמה, זוכה לדברים הרבה... ולא עוד אלא...). רבי מאיר הוא האחראי על מ"ח קניני דאורייתא. לכן רבי מאיר הוא האחראי על חמי טבריה – כידוע. מי הוא זה שגורם את חמי טבריה? רבי מאיר, שהרי הוא אחראי על מ"ח קניני התורה. והגמרא בראש השנה אומרת (לא ע"ב) "טבריה עמוקה מכולן, ומשם עתידין לחזור". וכתב הרמב"ם "ומשם נעתקין למקדש". "טבריה עמוקה מכולן" – מצד אחד, "נעתקין למקדש" – מצד שני. מה האמצע? האמצע זה "חמי טבריה". רבי מאיר הוא זה שמכין את חמי טבריה, והיא עמוקה מכולן. "ועמוקה מכולן" – פירושו ייסורים. להיות במצב עמוק פירושו, להיות במצב קשה. טבריה עמוקה מכולן – לכן זה המקום הכי עמוק בארץ ישראל... (ולא במקומות אחרים שהם לא שלנו...) "עמוקה מכולן" – זה אומר שיש פה קצת ייסורים, ומאידך גיסא מי שיתגבר עליהם, הוא נהיה ענו. ענוה זה למטה. שמע מינא שקניני התורה אמורים להיות כאן בטבריה – טבריה עמוקה מכולן, ומשם – נעתקין למקדש – שהרי שזוכים למ"ח קניני התורה, ברור שנגיע לירושלים. ירושלים זו התוצאה, אחרי שנהייתה אדם שלם. ירושלים זה דבר שלם. ה"לפום צערא" – זה פה בטבריה. "אגרא" – זה בירושלים. חמי טבריה שייך גם לנפתלי. "נפתלי איילה שלוחה הנתן אמרי שפר". לכן על הפסוק "למנצח על איילת השחר" דרשו חז"ל, למה נמשלה גאולתן של ישראל? לאיילת השחר, שלא רואים אותם בהתחלה, כך הגאולה נגלת ונעלמת. מי שקורא את דברי חז"ל האלה – הוא בוכה... ויש על זה שיר מאוד מרגש שכדאי מאוד לאתר אותו... נפתלי איילה – איילת השחר... זה עדיין לא הגאולה. בהתחלה היא נגלית ונתכסית. וזו טבריה שבה צריך עמל התורה – ומשם עתידים... וזה הצער שיש לך... ומכאן נעתקין למקדש... הנה הלכה למעשה... בעגלא ובזמן קריב... וזה "נפתלי" – נופת לי. דברי התורה "מתוקים מדבש ונופת צופים".