מסכת כתובות דף סג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 63]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232937 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233048 כתובות דף סג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א קא מדברת אלמנות חיים? אמרה ליה, אי לדידי ציית - יתיב תרי סרי שני אחריני. אמר, ברשות קא עבידנא! הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי רב. כי אתא, אייתי בהדיה עשרין וארבעה אלפי תלמידי. שמעה דביתהו, הות קא נפקא לאפיה. אמרו לה שיבבתא, שאילי מאני לבוש ואיכסאי! אמרה להו, (משלי יב י) 'יודע צדיק נפש בהמתו'. כי מטיא לגביה, נפלה על אפה, קא מנשקא ליה לכרעיה. הוו קא מדחפי לה שמעיה, אמר להו, שבקוה, שלי ושלכם שלה הוא! שמע אבוה דאתא גברא רבה למתא, אמר, איזיל לגביה, אפשר דמפר נדראי. אתא לגביה, א"ל, אדעתא דגברא רבה מי נדרת? א"ל, אפילו פרק אחד ואפי' הלכה אחת! אמר ליה, אנא הוא! נפל על אפיה ונשקיה על כרעיה, ויהיב ליה פלגא ממוניה. ברתיה דר"ע עבדא ליה לבן עזאי הכי, והיינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא. רב יוסף בריה דרבא, שדריה אבוהי לבי רב לקמיה דרב יוסף. פסקו ליה שית שני, כי הוה תלת שני, מטא מעלי יומא דכפורי, אמר, איזיל ואיחזינהו לאינשי ביתי. שמע אבוהי, שקל מנא ונפק לאפיה. אמר ליה, זונתך נזכרת! איכא דאמרי, אמר ליה, יונתך נזכרת! איטרוד, לא מר איפסיק ולא מר איפסיק: מתני'. המורדת על בעלה - פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת. ר' יהודה אומר, שבעה טרפעיקין. עד מתי הוא פוחת? עד כנגד כתובתה. ר' יוסי אומר, לעולם הוא פוחת והולך עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה. וכן המורד על אשתו מוסיפין על כתובתה שלשה דינרין בשבת. ר' יהודה אומר, שלשה טרפעיקין: גמ'. מורדת ממאי? רב הונא אמר, מתשמיש המטה. ר' יוסי ברבי חנינא אמר, ממלאכה. תנן 'וכן המורד על אשתו'; בשלמא למ"ד מתשמיש – לחיי, אלא למאן דאמר ממלאכה - מי משועבד לה? אין, באומר 'איני זן ואיני מפרנס'. והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה? ולאו לאמלוכי ביה בעי: מיתבי, 'אחת לי ארוסה ונשואה ואפי' נדה ואפילו חולה ואפי' שומרת יבם', (בשלמא למאן דאמר ממלאכה – שפיר, אלא למאן דאמר מתשמיש - נדה בת תשמיש היא? אמר לך, אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו. איכא דאמרי) בשלמא למאן דאמר מתשמיש – היינו דקתני חולה, עמוד ב אלא למאן דאמר ממלאכה, חולה בת מלאכה היא? אלא מתשמיש כולי עלמא לא פליגי דהויא מורדת, כי פליגי ממלאכה, מר סבר ממלאכה לא הויא מורדת, ומר סבר ממלאכה נמי הויא מורדת: גופא, 'המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי יהודה אומר, שבעה טרפעיקין. רבותינו חזרו ונמנו, שיהו מכריזין עליה ארבע שבתות זו אחר זו, ושולחין לה ב"ד, הוי יודעת שאפי' כתובתיך מאה מנה הפסדת; אחת לי ארוסה ונשואה, אפילו נדה, אפי' חולה, ואפי' שומרת יבם'. אמר ליה ר' חייא בר יוסף לשמואל, נדה בת תשמיש היא? אמר ליה, אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. אמר רמי בר חמא, אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אמר רבא, דיקא נמי דקתני 'ארבע שבתות זו אחר זו', ש"מ. אמר רמי בר חמא, פעמים שולחין לה מבית דין, אחת קודם הכרזה ואחת לאחר הכרזה. דרש רב נחמן בר רב חסדא, הלכה כרבותינו. אמר רבא, האי בורכא! אמר ליה רב נחמן בר יצחק, מאי בורכתיה? אנא אמריתה ניהליה, ומשמיה דגברא רבה אמריתה ניהליה, ומנו? רבי יוסי בר' חנינא. ואיהו כמאן סבר? כי הא דאתמר, רבא אמר רב ששת, הלכה נמלכין בה. רב הונא בר יהודה אמר רב ששת, הלכה אין נמלכין בה. היכי דמיא מורדת? אמר אמימר, דאמרה בעינא ליה ומצערנא ליה, אבל אמרה מאיס עלי - לא כייפינן לה. מר זוטרא אמר, כייפינן לה. הוה עובדא ואכפה מר זוטרא, ונפק מיניה רבי חנינא מסורא. ולא היא, התם סייעתא דשמיא הוה. כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי, ויתיב רב גמדא גבייהו, יתבי וקאמרי, מרדה הפסידה בלאותיה קיימין; אמר להו רב גמדא, משום דרב זביד גברא רבה מחניפיתו ליה? והאמר רב כהנא מיבעיא בעי רבא ולא פשיט? איכא דאמרי, יתבי וקאמרי מרדה לא הפסידה בלאותיה קיימין; אמר להו רב גמדא,