מסכת נזיר דף סב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 62]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244584 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244648 נזיר דף סב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א יכול לא יהו נזירין - ת"ל 'איש'? האיתמר א"ר יוחנן היא בנזיר. אי הכי (ויקרא כז ב) 'איש כי יפליא נדר בערכך' בערכין למה לי? מכדי האיתקש ערכין לנדרים, דאמר קרא 'איש כי יפליא נדר בערכך', והתניא גבי נדרים ''איש'; מה ת"ל (ויקרא כב) 'איש איש'? לרבות את העובדי כוכבים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל', 'איש כי יפליא' בערכין למה לי? אלא האי 'איש' מיבעי ליה לאיתויי מופלא סמוך לאיש. הניחא למ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא, אלא למ"ד דרבנן 'איש כי יפליא' למה לי? לאיתויי מופלא סמוך לאיש דעובד כוכבים. הניחא למאן דאמר 'בני ישראל נערכין ואין העובדי כוכבים נערכין, יכול לא יהו מעריכין? תלמוד לומר איש' – שפיר, אלא למ"ד 'בני ישראל מעריכים ואין העובדי כוכבים מעריכים, יכול לא יהו נערכין? תלמוד לומר איש', אפי' תינוק בן חדש בר עירוכי הוא, 'כי יפליא' למה לי? א"ר אדא בר אהבה, לאיתויי עובד כוכבים גדול, דאע"ג דגדול הוא אינו יודע להפלות. אלא 'כי יפליא' דכתב רחמנא גבי נזירות למה לי? מכדי האיתקש נזירות לנדרים, 'כי יפליא' למה לי? לאיתויי ידים שאינן מוכיחות, דאיתמר, ידים שאינן מוכיחות, אביי אמר הויין ידים, רבא אמר לא הויין ידים. לאביי ניחא, אלא לרבא מאי איכא למימר? אלא 'כי יפליא' מיבעי ליה לכדרבי טרפון, דתניא, 'רבי יהודה אומר משום רבי טרפון, אין אחד מהן נזיר, לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה'. הניחא לרבי טרפון, אלא לרבנן מאי איכא למימר? אלא מיבעי ליה לכדתניא, 'היתר נדרים פורחין באויר ואין להן על מה שיסמוכו, רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו, שנא' (ויקרא כז) 'איש כי יפליא' (במדבר ו ב) 'כי יפליא' שתי פעמים, אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר': עמוד ב מתני'. חומר בעבדים מבנשים, שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו. הפר לאשתו - הפר עולמית, הפר לעבדו - יצא לחירות ומשלים נזירותו: גמ'. ת"ר, למה רבו כופו? לנזירות, אבל לא לנדרים ולערכין. מאי שנא גבי נזיר, דאמר רחמנא (במדבר ל ג) 'לאסור איסר על נפשו' - במי שנפשו קנויה לו, יצא עבד שאין נפשו קנויה לו, אי הכי אפילו גבי נדרים נמי? אמר רב ששת, הכא במאי עסקינן? כגון שהיה אשכול של ענבים מונח לפניו; גבי נדרים דכי מיתסר בהאי לא מיתסר באחריני - לא מצי כפי ליה, גבי נזירות דכי מיתסר בהאי איתסר בכולהו - מצי כפי ליה. וגבי נדרים, מי לא עסקינן דליכא אלא האי אשכול, דאי לא אכיל ליה חליש? אלא אמר רבא, כגון שהיה חרצן מונח לפניו; גבי נדרים בהאי הוא דמיתסר - לא מצי כפי ליה, גבי נזיר דאיתסר נמי באחריני - מצי כפי ליה. וגבי נדרים, מי לא עסקינן דליכא אלא האי חרצן, דאי לא אכיל ליה חליש? אלא אמר אביי, למה רבו צריך לכפותו? לנזירות, ואין צריך לכפותו לנדרים, ואינו צריך לכפותו לשבועה, מ"ט? דאמר קרא (ויקרא ה ד) 'להרע או להיטיב' - מה הטבה רשות אף הרעה רשות, יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו: מתני'. עבר מכנגד פניו, ר"מ אומר לא ישתה, ורבי יוסי אומר ישתה: גמ' לימא בדשמואל קמיפלגי, דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שיחרור, ר"מ אית ליה דשמואל רבי יוסי לית ליה דשמואל? לא, דכולי עלמא אית להו דשמואל, אלא מאן דאמר ישתה סבר סוף סוף מיהדר הדר ואתי גביה, לישתי חמרא כי היכי דלא ליכחוש, ולמאן דאמר לא ישתה, סבר, ליהוי ליה צערא כי היכי דליהדר גביה: