מסכת בבא בתרא דף ד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava batra 4]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=275562 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=275736 בבא בתרא דף ד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א [חסר בתחילת הדף עקב מגבלות מקום] עבד הכי. שלחו ליה, אם לא סתרתה - אל תסתור, ואם סתרתה - אל תבני, ואם סתרתה ובנית - עבדי בישא! בתר דעבדין מתמלכין! אם זיינך עלך - ספרך כאן; לא רכא ולא בר רכא, הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד. מאי 'רכא'? מלכותא, דכתיב (שמואל ב ג לט) 'אנכי היום רך ומשוח מלך'. ואי בעית אימא מהכא, (בראשית מא מג) 'ויקראו לפניו אברך'. אמרי מי שלא ראה בנין הורדוס - לא ראה בנין נאה [מימיו]. במאי בנייה? אמר רבה, באבני שישא ומרמרא. איכא דאמרי, באבני כוחלא שישא ומרמרא. אפיק שפה ועייל שפה, כי היכי דנקביל סידא. סבר למשעייה בדהבא, אמרו ליה רבנן, שבקיה, דהכי שפיר טפי, דמיחזי כי אידוותא דימא. ובבא בר בוטא, היכי עבד הכי? והאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא ר' יהושע בן לוי, מפני מה נענש דניאל? מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר, שנאמר (דניאל ד כד) 'להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותך' וגו', וכתיב (דניאל ד כה) 'כולא מטא על נבוכדנצר מלכא', וכתיב 'ולקצת ירחין תרי עשר' וגו'? איבעית אימא שאני עבדא דאיחייב במצות, ואיבעית אימא שאני בית המקדש דאי לא מלכות לא מתבני. ודניאל מנלן דאיענש? אילימא משום דכתיב (אסתר ד ה) 'ותקרא אסתר להתך', ואמר רב התך זה דניאל, הניחא למ"ד שחתכוהו מגדולתו, אלא למ"ד שכל דברי מלכות נחתכין על פיו מאי איכא למימר? דשדיוהו לגובא דארייוותא: הכל כמנהג המדינה: 'הכל' לאתויי מאי? לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא: לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם: פשיטא! לא צריכא, דנפל לרשותא דחד מינייהו, אי נמי דפנינהו חד לרשותא דידיה; מהו דתימא ניהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה, קמ"ל: וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו: הא גופא קשיא, אמרת 'וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו' - הא סתמא אין מחייבין אותו, אימא סיפא 'אבל בקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו' - הא סתמא מחייבין אותו; השתא סתם גינה אמרת לא - סתם בקעה מיבעיא? אמר אביי, ה"ק, וכן סתם גינה ובמקום שנהגו לגדור בבקעה מחייבין אותו. אמר ליה רבא, אם כן מאי 'אבל'? אלא אמר רבא, הכי קתני, וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו, אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי ואין מחייבין אותו: אלא אם רצה כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית: מאי חזית? אמר רב הונא, אכפיה ליה לקרנא לבר. ונעביד מלגיו? עביד חבריה נמי מלבר ואמר דידי ודידיה הוא. אי הכי, השתא נמי גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא? גיזוזא מידע ידיע. איכא דאמרי, אמר רב הונא, מיכפא לקרנא מלגיו. ונעבד מלבר? גייז ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא. אי הכי השתא נמי לייף ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא? ליפופא מידע ידיע. והא 'מבחוץ' קתני? קשיא. רבי יוחנן אמר, עמוד ב נשעייה באמתא מלבר. וניעבד מלגיו? עביד חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא. אי הכי השתא נמי דקפיל ליה חבריה ואמר דידי ודידיה הוא? קילופא מידע ידיע. הוצא, אמר רב נחמן, סינופי יריכי מלבר. וניעבד מלגיו? עביד נמי חבריה מלבר ואמר דידי ודידיה הוא. אי הכי השתא נמי גייז ושדי ליה ואמר דידי ודידיה הוא? משריק ליה טינא. השתא נמי אתי חבריה וקליף ליה? קילופא מידע ידיע. אביי אמר, הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא: אבל אם עשו מדעת שניהם: אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי, לא יעשו לא זה ולא זה? א"ל, לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד דידיה, ואי לא עביד חבריה - אמר דידיה הוא. ותנא תקנתא לרמאי קמ"ל? א"ל, ורישא לאו תקנתא לרמאי הוא? א"ל, בשלמא רישא - תנא דינא, ומשום דינא תנא תקנתא, אלא סיפא דינא קתני דקתני תקנתא? אמר רבינא, הכא בהוצי עסקינן, לאפוקי מדאביי דאמר הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא, קמ"ל דבחזית סגיא: מתני'. המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית - אין מחייבין אותו. רבי יוסי אומר, אם עמד וגדר את הרביעית - מגלגלין עליו את הכל: גמ'. אמר רב יהודה, אמר שמואל, הלכה כר' יוסי דאמר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל, ל"ש עמד ניקף ל"ש עמד מקיף, איתמר, רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר, חייא בר רב אמר הכל לפי דמי קנים בזול, תנן 'המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו', הא רביעית מחייבין אותו, אימא סיפא 'רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל', בשלמא לרב הונא דאמר הכל לפי מה שגדר בה - היינו דאיכא בין ת"ק ורבי יוסי, ת"ק סבר הכל לפי דמי קנים בזול אין ומה שגדר לא ורבי יוסי סבר הכל לפי מה שגדר, אלא לחייא בר רב דאמר הכל לפי דמי קנים בזול - מאי איכא בין ת"ק לר' יוסי? אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה - מאי קיהיב ליה? אי בעית אימא אגר נטירא איכא בינייהו, תנא קמא סבר אגר נטירא אין דמי קנים בזול לא ורבי יוסי סבר דמי קנים בזול, ואי בעית אימא ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו, ת"ק סבר רביעית הוא דיהיב ליה אבל ראשונה שניה ושלישית לא יהיב ליה, ור' יוסי סבר ראשונה שנייה ושלישית נמי יהיב ליה. איבעית אימא, מקיף וניקף איכא בינייהו, דת"ק סובר טעמא דעמד ניקף דמגלגלין עליו את הכל אבל עמד מקיף אינו נותן לו אלא דמי רביעית, ורבי יוסי סבר ל"ש ניקף ול"ש מקיף אם עמד וגדר מגלגלין עליו את הכל. לישנא אחרינא, מקיף וניקף איכא בינייהו, ת"ק סבר אם גדר מקיף את הרביעית נמי יהיב ליה, ורבי יוסי סבר אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה, דגלי דעתיה דניחא ליה, אבל אם גדר מקיף לא יהיב ליה מידי.