הרב אריה שפירא - דרכי קניית היראה - תשפו

דרכי קניית היראה (הרב אריה שפירא) 1. הדרך היחידה לקניית היראה הרמח"ל מלמד שאין קיצורי דרך: היראה נקנית או על ידי לימוד מרובה, או על ידי התבוננות עמוקה. כל יראת העונש או יראה שמקורה בחברה ובסביבה – היא מוגבלת מאוד. מה שאדם גדל בתוכו – זה מה שנחשב בעיניו ליקר או לזול, ולכן חברה לבדה אינה בונה יראה אמיתית. 2. הכוח של סביבה קדושה רק כאשר אדם נמצא בחברת יראים אמיתיים – “ידבק בחכמים ותלמידיהם” – הערכים הנכונים נטמעים בו. היראה אז אינה סיסמה ולא לחץ חברתי, אלא תפיסת מציאות. 3. לימוד שמוביל ליראה “למה נלמד לעירה?” – יראה נקנית על ידי לימוד עומק של מציאות האלוקות והנהגתו. גם המצוות שבטבען מחנכות ליראה, כדוגמת מאכל מעשר שני בירושלים – אינן חוויה רגשית בלבד, אלא לימוד של סדר אלוקי אמיתי: העולם בנוי כך שהכול פונה לנקודת חיבור של שמים וארץ. 4. יראה אמיתית אינה זלזול בעולם זלזול בעולם הזה (“הבל הבלים”) – איננו יראה. העולם יישאר חשוב, כי שם האדם חי ומתמודד. היראה היא בניית מערכת ערכים אמיתית, שבה כל דבר עומד במקומו: העולם אינו זול, הוא פשוט לא עומד מול ערכים מוחלטים. 5. השקעה אמיתית האדם משקיע זמן רב בלימוד גופי תורה, אך צריך להשקיע זמן גם בידיעת ה'. “כי אם בזאת יתהלל המתהלל – השכל וידוע אותי.” מי שיעסוק באמת בידיעת ה' – יגיע ליראה. ללא השקעה – לא מגיעים לדרגות גבוהות. 6. הזוהר: “דְּהוּ רַב וְשַׁלִּיט” יראת הרוממות מיוסדת על שלושה יסודות: ידיעת רוממותו ושליטתו הבלעדית. הכרה שהוא עיקר ושורש כל העולמות. תודעה שהכול כלא נחשב לפניו – רק רצונו ומגמתו נותנים לכל מציאות את ערכה. זה מקביל לשלושת חלקי ייחוד ה' בקריאת שמע לפי הרמח"ל. 7. סכנת ההגשמה תפיסת ה' כ"חבר" מתבטאת בכך שאנשים מדברים עם ה' בשפה אנושית ורגשית כאילו הוא אדם. הרמח"ל מדגיש: זה לא מקרב – אלא מרחיק. הקשמת האלוקות מבטלת את היראה וגורמת לאדם להרגיש קרוב לדבר מוגבל שהוא עצמו המציא, ולא לא-לוהות האמיתית. 8. מהי הכנעה אמיתית? אצלנו "כניעה" נשמעת כחולשה. אך זו טעות. כניעה לבריון – היא חולשה. כניעה לחכמה, לאמת, למציאות, לערכים שמושלמים אותי – זו שלמות. כך גם כלפי שמים: האדם מוגבל מטבעו; ההכרה בגבולו מחברת אותו לשלמות האין-סופית שמעליו. הכנעה לבלתי-גבול אינה פוגעת באדם – אלא ממלאת אותו. 9. המשל בין איש לאישה כמו שבזוגיות אמיתית כל אחד מקבל את שלמותו מהשני, לא מתוך השפלה אלא מתוך השלמה – כך בעבודת ה': אין זו כניעה של חולשה אלא קבלת המקום האמיתי של הנברא מול הבורא. 10. סכנת הדמיון והרגש כאשר אדם הופך את עבודת ה’ לחוויה רגשית אנושית – הוא נשאר במרכז. אבל יראה אמיתית נוצרת רק כאשר האדם מבטל את עצמו מול האמת האלוקית, ולא מול הדמיון שלו. 11. ברכות ותזכורת מתמדת ברכות אינן “טקס דתי” אלא תזכורת יומיומית ליראה: הכרה שכל הבריאה וכל חוויותינו – קשורות לרצון ה’. זו עוד מערכת שמחנכת לקניית היראה.