יום חמישי י''ב סיון הלכות שבת בסיס לדבר האסור

דיני בסיס לדבר האסור א. אם הניח במגירה בערב שבת דבר מוקצה על גבי חפץ המותר בטלטול, אם לא הייתה לו שום כוונה שיהיה החפץ המוקצה בדווקא על ההיתר אלא באקראי שם כך ולא בכוונה נחלקו בזה רבותינו ומי שמיקל לקחת את חפץ ההיתר ולנער ממנו את החפץ של האיסור יש לו על מה שיסמוך שאין כאן דין בסיס לדבר האסור. (בתרומת הדשן ח"ב סי' קצ"ג הביא את השואל שהיקל שם, והוא דחה דבריו והמג"א סי' ש"ט סק"ו פסק כדברי השואל וכן כתב הבא"ח פר' ויגש הי"ג ואילו בחזו"ע ח"ג עמ' קל"ג החמיר ע"ש, ואפשר להקל שספק דרבנן לקולא) ב. אבל אם הניח את המוקצה על החפץ המותר לפני ערב שבת אפילו הונח בכוונה כך ולא בדרך אקראי ובערב שבת שכח מזה מותר ואין כאן דין בסיס לכל הדיעות. (תרומת הדשן שם, ובחזו"ע שם) ג. במה דברים אמורים בדבר שאין דרכו להיות מונח שם אבל דבר שהדרך להניח את האיסור בתוכו כגון כסף בארנק אפילו כמה ימים קודם השבת הוי כמניח בכוונה ונעשה בסיס לדבר האסור. (מנוחת אהבה ח"א עמ' של"ט) דבר האסור בטלטול שהניחו על דבר שמחובר לכלי גדול ואינו עיקר הכלי אין הכלי נעשה בסיס לדבר האסור ומותר לטלטלו אפילו בעוד הדבר האסור עליו. (ויש מחמירים שצריך לנער את הדבר האסור מעליו קודם שיטלטלו וטוב להחמיר כמותם) לכן אדם שנמצא בשבת בבית חולים וכד' וירא להניח את הכסף בחדרו שלא יגנב יכול מערב שבת להניח בכיס של המכנסיים אם הכיס לא תפור בבגד רק פי הכיס תפור בבגד. (כמו שמצוי במכנסיים של החליפות) וללכת כך בשבת. (מר"ן ב"י סי' ש"ט, רמ"א סי' ש"י ס"ז ועיין מנוחת אהבה ח"א עמ' שנ"ג שזה לאו דווקא שוכח אלא הוא הדין לכתחילה)