מסכת נדרים דף לא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 31]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240179 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240268 נדרים דף לא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. הנודר משובתי שבת - אסור בישראל ואסור בכותים. מאוכלי שום - אסור בישראל ואסור בכותים. מעולי ירושלים - אסור בישראל ומותר בכותים: גמ'. מאי 'שובתי שבת'? אילימא ממקיימי שבת, מאי איריא בכותים? אפילו עובדי כוכבים נמי! אלא ממצווים על השבת. אי הכי, אימא סיפא 'מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים'; אמאי? והא מצווים נינהו! אמר אביי, מצווה ועושה קתני; בתרתי בבי קמייתא - ישראל וכותים מצווין ועושין, עובדי כוכבים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין, בעולי ירושלים - ישראל מצווין ועושין, כותים מצווין ואינם עושין: מתני'. 'קונם שאיני נהנה לבני נח' - מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים: גמ'. וישראל מי נפיק מכלל בני נח? כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה: מתני'. 'שאיני נהנה לזרע אברהם' - אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים: גמ'. והאיכא ישמעאל? (בראשית כא יב) 'כי ביצחק יקרא לך זרע' כתיב. והאיכא עשו? 'ביצחק' ולא כל יצחק: מתני'. 'שאיני נהנה מישראל - לוקח ביותר ומוכר בפחות. 'שישראל נהנין לי' - לוקח בפחות ומוכר ביותר, ואין שומעין לו. 'שאיני נהנה להן והן לי' - יהנה לעובדי כוכבים: גמ'. אמר שמואל, הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו – חייב. אלמא קסבר הנאת לוקח היא. תנן, 'שאיני נהנה מישראל' - מוכר בפחות, אבל שוה בשוה לא, ואי הנאת לוקח היא - אפילו שוה בשוה! מתני' בזבינא דרמי על אפיה. אם כן, אימא רישא 'לוקח ביותר', ועוד אימא סיפא 'שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר' - ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה! סיפא בזבינא חריפא. אי הכי, 'לוקח בפחות'? אפילו שוה בשוה! אלא עמוד ב מתני' בזבינא מיצעא, ודשמואל בזבינא חריפא. תניא כותיה דשמואל, 'הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו, ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן, נאנסו בהליכה חייב, בחזרה פטור, מפני שהוא כנושא שכר'. ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני ולא איזבן, בהדי דהדר איתניס חמרא - חייביה רב נחמן לשלומי, איתיביה רבא לרב נחמן, 'נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור'? אמר ליה, חזרה דספסירא הולכה, היא דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה מי לא מזבין ליה?: מתני'. 'קונם שאני נהנה לערלים' - מותר בערלי ישראל ואסור במולי עובדי כוכבים. 'שאני נהנה למולים' - אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים. שאין הערלה קרויה אלא לשם עובדי כוכבים, שנא' (ירמיה ט כה) 'כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב', ואומר (שמואל א יז לו) 'והיה הפלשתי הערל הזה', ואומר (שמואל ב א כ) 'פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים'. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים, שנא' 'כי כל הגוים ערלים'. רבי ישמעאל אומר, גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות. רבי יוסי אומר, גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה. רבי יהושע בן קרחה אומר, גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה. רבי נחמיה אומר, גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר, גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל, שנאמר (בראשית יז א) 'התהלך לפני והיה תמים'. דבר אחר, גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר (ירמיה לג כה) 'כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי': גמ'. תניא, 'ר' יהושע בן קרחה אומר, גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה, שנאמר (שמות ד כד) 'ויפגשהו ה' ויבקש המיתו'. אמר רבי, ח"ו שמשה רבינו נתרשל מן המילה, אלא כך אמר, אמול ואצא? סכנה היא, שנאמר (בראשית לד כה) 'ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים' וגו', אמול ואשהא שלשה ימים? הקב"ה אמר לי (שמות ד יט) 'לך שוב מצרים'; אלא מפני מה נענש משה?