מסכת גיטין דף עב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 72]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252436 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252524 גיטין דף עב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח, ואי ס"ד מודה ר' יוסי באומר 'אמרו' - נפיק מינה חורבא, דזימנין דאמר להו לשנים 'אמרו לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו', ומשום כיסופא דסופר חיישי ומחתמי ליה, ובעל לא אמר הכי! אלא מחוורתא, רישא ר"מ וסיפא ר' יוסי. רב אשי אמר, כולה ר' יוסי היא, ולא מיבעיא קאמר; לא מבעיא היכא דלא אמר 'תנו', אלא אפי' אמר 'תנו' לא, ולא מיבעיא היכא דלא אמר לבי תלתא, אלא אפי' אמר לבי תלתא לא, ולא מיבעיא היכא דלא אמר 'אמרו', אלא אפילו אמר 'אמרו' נמי לא. תניא כוותיה דרב אשי, 'כתב סופר לשמה וחתמו עדים לשמה, אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה - הרי הגט בטל עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו'. 'ישמעו' - לאפוקי ממ"ד מודה רבי יוסי באומר אמרו, 'קולו' - לאפוקי מדרב כהנא אמר רב: מתני'. 'זה גיטיך אם מתי', 'זה גיטיך מחולי זה', 'זה גיטיך לאחר מיתה' - לא אמר כלום. 'מהיום אם מתי', 'מעכשיו אם מתי' - ה"ז גט. 'מהיום ולאחר מיתה' - גט ואינו גט, ואם מת - חולצת ולא מתייבמת. 'זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה', ועמד והלך בשוק וחלה ומת - אומדין אותו, אם מחמת חולי הראשון מת - ה"ז גט, ואם לאו - אינו גט: גמ'. אלמא 'אם מתי' כ'לאחר מיתה' דמי, והדר תני 'מהיום אם מתי' 'מעכשיו אם מתי' - אלמא 'אם מתי' לאו כ'לאחר מיתה' דמי! אמר אביי, 'אם מתי' - שתי לשונות משמע, משמע כמעכשיו ומשמע כלאחר מיתה; אמר לה 'מהיום' - כמאן דאמר לה מעכשיו דמי, לא אמר לה 'מהיום' - כמאן דאמר לה לאחר מיתה דמי: זה גיטך אם מתי לא אמר כלום: אמר רב הונא, וחולצת. והא 'לא אמר כלום' קתני? לא אמר כלום דאסירא לעלמא, וליבם נמי אסירא. והא מדסיפא חולצת, מכלל דרישא יבומי נמי מיבמה! מתני' כרבנן, ורב הונא דאמר כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו. אי רבי יוסי - חליצה נמי לא תיבעי? וכ"ת מספקא ליה לרב הונא אי הלכתא כר' יוסי או אין הלכה כר' יוסי, ומי מספקא ליה? והא רבה בר אבוה חלש, עול לגביה רב הונא ורב נחמן, א"ל רב הונא לר"נ, בעי מיניה מרבה בר אבוה הלכה כרבי יוסי או אין הלכה, א"ל, טעמא דרבי יוסי לא ידענא - הלכה איבעי מיניה? א"ל, את בעי מיניה הלכה, וטעמיה דרבי יוסי אנא אמינא לך! בעי מיניה, א"ל, הכי אמר רב - הלכה כרבי יוסי; לבתר דנפק א"ל, היינו טעמא דרבי יוסי - דקסבר זמנו של שטר מוכיח עליו! אלא מספקא ליה עמוד ב אי א"ר יוסי בעל פה אי לא אמר. ומי מספקא ליה? והתנן 'ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש אינו גט', ותני עלה 'רבותינו התירוה להינשא', ואמרי', מאן רבותינו? אמר רב יהודה אמר שמואל בי דינא דשרו מישחא, וסברי לה כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו! אלא מספקא ליה אי הלכה כר' יוסי בעל פה או אין הלכה. ומי מספקא ליה? והאמר רבא, 'ה"ז גיטיך אם מתי' ו'שאני מת' - ה"ז גט, 'כשאמות' ו'לאחר מיתה' - אין זה גט; היכי דמי? אילימא דאמר לה 'מהיום' ורבנן, צריכא למימר? והתנן 'מהיום אם מתי ה"ז גט', ואלא לאו דלא אמר לה 'מהיום' ור' יוסי, ש"מ הלכה כר' יוסי! לרבא פשיטא ליה, לרב הונא מספקא ליה. ואב"א, לעולם דאמר לה 'מהיום' ורבנן, והני לישני איצטריכי ליה – 'שאני מת' כ'אם מתי' דמי, 'כשאמות' כ'לאחר מיתה' דמי. ואיכא דמתני לה אסיפא - 'זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום', אמר רב הונא, ולדברי ר' יוסי חולצת. פשיטא, מדסיפא לרבנן חולצת - רישא נמי לר' יוסי חולצת! מהו דתימא רבי יוסי בהא כרבי ס"ל דאמר גיטא מעליא הוי וחליצה נמי לא תיבעי, קמ"ל דלא רבי סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי; רבי לא סבר לה כרבי יוסי - דקתני 'כזה גט' למעוטי דרבי יוסי, ור' יוסי לא סבר לה כרבי - דקתני 'כזה גט' למעוטי דרבי. רבי מאי היא? דתניא 'מהיום ולאחר מיתה - גט ואינו גט דברי חכמים, רבי אומר כזה גט'. רבי יוסי מאי היא? דתנן 'כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מיכן ועד י"ב חדש - כתבוהו בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חדש אינו גט, ר' יוסי אומר כזה גט': זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק כו': אמר רב הונא, גיטו כמתנתו; מה מתנתו אם עמד חוזר - אף גיטו אם עמד חוזר, ומה גיטו אע"ג דלא פריש כיון דאמר 'כתובו' אע"ג דלא אמר 'תנו' - אף מתנתו כיון דאמר 'תנו' אע"ג דלא קנו מיניה. תנן 'זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת - אומדים אותו אם מחמת חולי הראשון מת ה"ז גט אם לאו אינו גט', וא"א אם עמד חוזר - למה לי אומדנא? הרי עמד! אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, שניתק מחולי לחולי. והא עמד קתני! עמד מחולי זה ונפל לחולי אחר. והא הלך בשוק קתני! הלך על משענתו,