מסכת כתובות דף מב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 42]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232916 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233027 כתובות דף מב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מעשה ידיה ומציאתה, אע"פ שלא גבתה, מת האב הרי הן של אחין: גמ'. מאי קמ"ל? תנינא, 'המפתה נותן שלשה דברים והאונס ארבעה; המפתה נותן בושת ופגם וקנס, מוסיף עליו אונס שנותן את הצער'! לאביה איצטריך ליה. לאביה נמי פשיטא, מדקא יהיב מפתה, דאי לעצמה אמאי יהיב מפתה? מדעתה עבד! עמדה בדין איצטריכא ליה, פלוגתא דר"ש ורבנן. תנן התם, 'אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי, משביעך אני ואמר אמן ואח"כ הודה – חייב, ר"ש פוטר, שאינו משלם קנס ע"פ עצמו; אמרו לו, אע"פ שאינו משלם קנס ע"פ עצמו - אבל משלם בושת ופגם ע"פ עצמו'. בעא מיניה אביי מרבה, האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון, ונשבע והודה, לר' שמעון מאי? כיון דעמד בדין ממונא הואי ומיחייב עליה קרבן שבועה, או דלמא אע"ג דעמד בדין קנס הוי? א"ל, ממונא הוי ומיחייב עליה קרבן שבועה. איתיביה, 'ר"ש אומר, יכול האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי, המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית, או שאמר לו עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי, ונשבע והודה, יכול יהא חייב? ת"ל (ויקרא ה כא) 'וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר', מה אלו מיוחדין שהן ממון, אף כל שהן ממון, יצאו אלו שהן קנס'; עמוד ב מאי לאו בשעמד בדין? לא, בשלא עמד בדין. והא מדרישא בשעמד בדין, סיפא נמי בשעמד בדין, דקתני רישא, 'אין לי אלא דברים שמשלמין עליהם את הקרן, תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה והאונס והמפתה ומוציא שם רע מנין? ת"ל (ויקרא ה כא) 'ומעלה מעל' ריבה'; היכי דמי, אי דלא עמד בדין - כפילא מי איכא? אלא פשיטא בשעמד בדין, ומדרישא בשעמד בדין סיפא נמי בשעמד בדין! א"ל, יכילנא לשנויי לך רישא בשעמד בדין וסיפא בשלא עמד בדין וכולה ר"ש היא, ושינויי דחיקי לא משנינן לך, דא"כ אמרת לי ליתני רישא 'ר"ש אומר' או ליתני סיפא 'דברי ר"ש', אלא כולה בשעמד בדין, ורישא רבנן וסיפא ר"ש, ומודינא לך לענין קרבן שבועה דרחמנא פטריה מ'וכחש', וכי קאמינא ממון הוי - להורישו לבניו. איתיביה, 'ר"ש אומר, אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב - הרי הן של עצמה', ואי אמרת ממון הוי להורישו לבניו, לעצמה אמאי? דאחין בעי מיהוי! אמר רבא, האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין, ולא איפרק עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה, שאני התם דאמר קרא (דברים כב כט) 'ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף', לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה, וכי קאמר רבה ממונא הוי להורישו לבניו, בשאר קנסות. אלא מעתה גבי עבד דכתיב (שמות כא לב) 'כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו', הכי נמי לא זיכתה תורה לאדון אלא משעת נתינה? 'יתן' לחוד 'ונתן' לחוד. אי הכי 'ת"ל וכחש'? 'ת"ל ונתן' מיבעי ליה! אמר רבא, כי איצטריך 'וכחש' כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה, דהתם כי קא ירית אביה - מינה דידה קא ירית. אי הכי יצאו אלו שהן קנס? ממון הוא! אמר רב נחמן בר יצחק, יצאו אלו שעיקרן קנס. איתיביה, 'ר"ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו', טעמא דלא עמד בדין, הא עמד בדין דמשלם על פי עצמו - קרבן שבועה נמי מיחייב! רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו; לדידי אע"ג דעמד בדין - רחמנא פטריה מ'וכחש', אלא לדידכו, אודו לי מיהת היכא דלא עמד בדין דכי קא תבע קנסא קא תבע