מסכת נזיר דף נח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 58]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244581 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244645 נזיר דף נח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א יכול אף מצורע כן? ת"ל 'ראשו'', ותניא אידך, ''ראשו' מה ת"ל? לפי שנאמר גבי נזיר (במדבר ו ה) 'תער לא יעבור על ראשו', יכול אף נזיר מצורע כן? ת"ל 'ראשו''; מאי לאו תנאי היא, למ"ד מנזיר - קסבר הקפת כל הראש לא שמה הקפה, וכי אתא קרא למידחי את לא תעשה ועשה, ואידך סבר הקפת כל הראש שמה הקפה, וכי אתא קרא למידחי לאו גרידא? אמר רבא, דכ"ע הקפת כל הראש לא שמה הקפה, וכי אתא קרא כגון שהקיף ולבסוף גילח, כיון דאילו גלחיה בחד זימנא לא מיחייב, כי הקיף ולבסוף גילח נמי לא מיחייב. ומי כתב קרא הכי? והאמר ריש לקיש, כל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת - אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב, ואם לאו יבוא עשה וידחה את ל"ת? אלא דכ"ע הקפת כל הראש שמה הקפה. ומאן דמוקים לקרא למידחי ל"ת ועשה, לאו גרידא מנליה? יליף מ'גדילים', דאמר קרא (דברים כב יא) 'לא תלבש שעטנז', ותניא ''לא תלבש שעטנז' - הא 'גדילים תעשה לך' מהם'. ומאן דנפקא ליה מ'ראשו', מ"ט לא נפקא ליה מ'גדילים'? אמר לך, לכדרבא הוא דאתא, דרבא רמי, כתיב (במדבר טו לח) 'ונתנו על ציצית הכנף' - מין כנף, 'פתיל תכלת', וכתיב (דברים כב יא) 'צמר ופשתים יחדו', הא כיצד? צמר ופשתים פוטרים בין במינן בין שלא במינן, שאר מינין - במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין. והאי תנא דמפיק ל'ראשו' ללאו גרידא, דאתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה מנלן? נפקא ליה מ'זקנו', דתניא ''זקנו' מה ת"ל? לפי שנא' (ויקרא כא ה) 'ופאת זקנם לא יגלחו', יכול אף כהן מצורע כן? ת"ל 'זקנו''. ומאן דמפיק ליה ל'ראשו' לעשה ולא תעשה, לילף מ'זקנו'? וליטעמיך, דקיימא לן בעלמא עמוד ב דלא אתי עשה ודחי את ל"ת ועשה, לילף מכהן דדחי? אלא מכהן לא ילפינן - מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל, נזיר מכהן נמי לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל. ומאן דמוקים להאי 'ראשו' בנזיר, למה לי 'זקנו'? מיבעי ליה לכדתניא, ''זקנו' מה ת"ל? לפי שנאמר 'ופאת זקנם לא יגלחו', יכול אף כהן מצורע כן? ת"ל 'זקנו''. ומנלן דבתער? דתניא, ''ופאת זקנם לא יגלחו', יכול אף גילחו במספרים יהא חייב? ת"ל 'ולא תשחית'; אי 'לא תשחית' - יכול ליקטן במלקט וברהיטני חייב? ת"ל 'ופאת זקנם לא יגלחו' - איזו גילוח שיש בו השחתה? הוי אומר זה תער'. ומאן דמפיק ליה להאי 'ראשו' ללאו גרידא, למה לי למיכתב 'ראשו' ולמה לי למיכתב 'זקנו'? משמע למידחי לאו גרידא, ומשמע למידחי ל"ת ועשה, הילכך שקול הוא ויבואו שניהן. כהן מנזיר לא יליף - שכן ישנו בשאלה, נזיר מכהן לא יליף - שכן לאו שאינו שוה בכל, ובעלמא לא ילפינן מינייהו, משום דאיכא למיפרך כדאמרן: אמר רב, מיקל אדם כל גופו בתער. מיתיבי 'המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה'? הא בתער, הא במספרים. והא רב נמי בתער קאמר? כעין תער. אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן, המעביר בית השחי ובית הערוה – לוקה. מיתיבי, 'העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים'? מאי 'לוקה' נמי דקאמר? מדרבנן.