מסכת נדרים דף לה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 35]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240183 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240272 נדרים דף לה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א איתיביה, 'אמר לו השאילני פרתך - אמר לו קונם פרה שאני קנוי לך, נכסי עליך אם יש לי פרה אלא זו, השאילני קרדומך - אמר לו קונם קרדום שיש לי שאני קנוי, נכסי עלי אם יש לי קרדום אלא זה, ונמצא שיש לו, בחייו אסור, מת או שנתנה לו במתנה הרי זה מותר'! א"ר אחא בריה דרב איקא, שניתנה לו על ידי אחר. א"ר אשי, דיקא נמי דקתני 'שניתנה לו', ולא קתני 'שנתנה לו'. בעא מיניה רבא מרב נחמן, יש מעילה בקונמות או לא? אמר ליה, תניתוה, 'מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש'; למימרא כי הקדש, מה הקדש יש בו מעילה אף קונמות יש בהן מעילה! כתנאי, 'קונם ככר זו הקדש ואכלה בין הוא ובין חבירו – מעל, לפיכך יש לה פדיון; ככר זו עלי להקדש ואכלה - הוא מעל חבירו לא מעל, לפיכך אין לה פדיון, דברי ר' מאיר, וחכ"א בין כך ובין כך לא מעל לפי שאין מעילה בקונמות'. א"ל רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי, 'ככרי עליך' ונתנה לו במתנה, מי מעל? למעול נותן - הא לא אסירא עליה! למעול מקבל - יכול דאמר היתירא בעיתי איסורא לא בעיתי! אמר ליה, מקבל מעל לכשיוציא, שכל המוציא מעות הקדש לחולין, כסבור של חולין הוא מועל, אף זה מועל: עמוד ב מתני'. ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו. ומקריב עליו קיני זבין, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות ואשמות. ומלמדו מדרש, הלכות ואגדות, אבל לא ילמדנו מקרא, אבל מלמד הוא את בניו ואת בנותיו מקרא: גמ'. איבעיא להו, הני כהני, שלוחי דידן הוו או שלוחי דשמיא? למאי נפקא מינה? למודר הנאה; אי אמרת דשלוחי דידן הוו - הא מהני ליה ואסור, ואי אמרת שלוחי דשמיא – שרי. מאי? ת"ש דתנן 'מקריב עליו קיני זבין' כו'; אי אמרת שלוחי דידן - קא מהני ליה! וליטעמיך, ליתני 'מקריב עליו קרבנות'? אלא מחוסרי כפרה שאני, דא"ר יוחנן, הכל צריכין דעת חוץ ממחוסרי כפרה, שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים, שנאמר (ויקרא טו לב) 'זאת תורת הזב' - בין גדול בין קטן. אלא מעתה לר' יוחנן (ויקרא יג נט) 'זאת תורת היולדת' וגו' בין קטנה ובין גדולה, קטנה בת לידה היא? והא תני רב ביבי קמיה דרב נחמן 'שלש נשים משמשות במוך - קטנה ומעוברת ומניקה; קטנה - שמא תתעבר ותמות'! ההיא 'זאת תורת היולדת' בין פקחת בין שוטה, שכן אדם מביא קרבן על אשתו שוטה כדברי רבי יהודה, דתניא, 'רבי יהודה אומר אדם מביא קרבן עשיר על אשתו וכל קרבנות שחייבת, שכך כותב לה 'ואחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא''.