מסכת כתובות דף מו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 46]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232920 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233031 כתובות דף מו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א רב פפא אמר, מאי 'בעל לוקה' דקתני התם? ממון. וקרי ליה לממון מלקות? אין, והא תנן, 'האומר חצי ערכי עלי - נותן חצי ערכו, רבי יוסי בר' יהודה אומר, לוקה ונותן ערך שלם'; לוקה אמאי? אמר רב פפא, לוקה בערך שלם, מאי טעמא? גזירה חצי ערכו אטו ערך חציו, וערך חציו הוי ליה אבר שהנשמה תלויה בו. ת"ר, (דברים כב יט) 'וענשו אותו' - זה ממון, (דברים כב יח) 'ויסרו' - זה מלקות. בשלמא 'וענשו זה ממון', דכתיב 'וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה', אלא 'ויסרו זה מלקות' מנלן? א"ר אבהו, למדנו 'יסרו' מ'יסרו' ו'יסרו' מ'בן' ו'בן' מ'בן' - (דברים כה ב) 'והיה אם בן הכות הרשע'. אזהרה למוציא שם רע מנלן? ר' אלעזר אמר, (ויקרא יט טז) מ'לא תלך רכיל'. רבי נתן אומר, (דברים כג י) מ'ונשמרת מכל דבר רע'. ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא מיבעי ליה לכדר' פנחס בן יאיר, ''ונשמרת מכל דבר רע' - מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר, אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה'. ור' נתן מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא אזהרה לב"ד שלא יהא רך לזה וקשה לזה. לא אמר לעדים בואו והעידוני והן מעידים אותו מאליהן - הוא אינו לוקה ואינו נותן מאה סלעים, היא וזוממיה מקדימין לבית הסקילה. היא וזוממיה סלקא דעתך? אלא או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה. טעמא דלא אמר להו, הא אמר להו - אע"ג דלא אגרינהו, לאפוקי מדר' יהודה, דתניא, 'רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים'. מ"ט דר' יהודה? אמר ר' אבהו, אתיא 'שימה' 'שימה'; כתיב הכא (דברים כב יד) 'ושם לה עלילות דברים', וכתיב התם (שמות כב כד) 'לא תשימון עליו נשך', מה להלן ממון אף כאן ממון. אמר רב נחמן בר יצחק, וכן תני רב יוסף צידוני בי רבי שמעון בן יוחאי, אתיא 'שימה' 'שימה'. בעי רבי ירמיה, שכרן בקרקע מהו? בפחות משוה פרוטה מהו? שניהם בפרוטה מהו? בעי רב אשי, הוציא שם רע על הנישואין הראשונים מהו? על נשואי אחיו מהו? פשוט מיהא חדא, דתני ר' יונה (דברים כב טז) ''את בתי נתתי לאיש הזה' - לזה ולא ליבם'. מאי רבנן ומאי ר' אליעזר בן יעקב? דתניא, 'כיצד הוצאת שם רע? בא לבית דין ואמר 'פלוני! לא מצאתי לבתך בתולים'; אם יש עדים שזינתה תחתיו - יש לה כתובה מנה'. אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה? בת סקילה היא! הכי קאמר, אם יש עדים שזינתה תחתיו – בסקילה, זינתה מעיקרא - יש לה כתובה מנה. 'נמצא ששם רע אינו שם רע - הוא לוקה ונותן מאה סלע, בין בעל ובין לא בעל. רבי אליעזר בן יעקב אומר, לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל'. בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, היינו דכתיב (דברים כב יג) 'ובא אליה ואקרב אליה', אלא לרבנן מאי 'ובא אליה ואקרב אליה'? 'ובא אליה' – בעלילות, 'ואקרב אליה' – בדברים. בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, היינו דכתיב 'לא מצאתי לבתך בתולים', אלא לרבנן מאי 'לא מצאתי לבתך בתולים? לא מצאתי לבתך כשרי בתולים. בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, היינו דכתיב 'ואלה בתולי בתי', אלא לרבנן מאי 'ואלה בתולי בתי'.? ואלה כשרי בתולי בתי. בשלמא לר"א בן יעקב, היינו דכתיב 'ופרשו השמלה', אלא לרבנן מאי 'ופרשו השמלה'? אמר רבי אבהו, פרשו מה ששם לה. כדתניא, ''ופרשו השמלה' - מלמד שבאין עדים של זה ועדים של זה, ובוררין את הדבר כשמלה חדשה; רבי אליעזר בן יעקב אומר, דברים ככתבן, שמלה ממש. שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן, אע"ג שלא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין, אבל מוציא שם רע חלק - אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה ויוציא שם רע כדרכה. כמאן? אי כרבנן - אף על גב דלא בעל, אי כר' אליעזר בן יעקב - עמוד ב אידי ואידי כדרכה בעינן! אלא שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן, אינו חייב עד שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה: מתני'. האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף בשטר ובביאה. זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה. נשאת - יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה וקבורתה. רבי יהודה אומר, אפי' עני שבישראל לא יפחות משני חלילין ומקוננת: גמ'. 'בכסף' – מנלן? אמר רב יהודה, אמר קרא (שמות כא יא) 'ויצאה חנם אין כסף' - אין כסף לאדון זה ויש כסף לאדון אחר, ומנו? אביה. ואימא לדידה? השתא אביה מקבל קידושיה, דכתיב (דברים כב טז) 'את בתי נתתי לאיש הזה', איהי שקלא כספא? ואימא הני מילי קטנה דלית לה יד, אבל נערה דאית לה יד - איהי תקדש נפשה ואיהי תשקול כספא? אמר קרא (במדבר ל יז) 'בנעוריה בית אביה' - כל שבח נעורים לאביה. ואלא הא דא"ר הונא אמר רב, מנין שמעשה הבת לאביה? שנאמר (שמות כא ז) 'וכי ימכור איש את בתו לאמה' - מה אמה מעשה ידיה לרבה, אף בת מעשה ידיה לאביה; למה לי? תיפוק ליה מ'בנעוריה בית אביה'? אלא ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב! וכ"ת נילף מינה? ממונא מאיסורא לא ילפינן; וכ"ת נילף מקנסא? ממונא מקנסא לא ילפינן; וכ"ת נילף מבושת ופגם? שאני בושת ופגם דאביה נמי שייך ביה! אלא מסתברא דכי ממעט רחמנא יציאה דכוותה קא ממעט. והא לא דמיא הא יציאה להא יציאה? התם גבי אדון נפקא לה מרשותיה לגמרי, יציאה דאב אכתי מחסרא מסירה לחופה! מהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה, דתנן 'נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין לה נדריה': שטר וביאה: מנא לן? אמר קרא (דברים כד ב) 'והיתה לאיש אחר' - איתקוש הוויות להדדי: זכאי במציאתה: