מסכת קידושין דף לא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 31]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257480 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257399 קידושין דף לא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א [חסר בראש הדף עקב מגבלות מקום] אמר הקב"ה, יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם, שאלמלי דרתי ביניהם ציערוני'. אמר ר' יצחק, כל העובר עבירה בסתר - כאילו דוחק רגלי שכינה, שנאמר (ישעיה סו א) 'כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי'. אמר רבי יהושע בן לוי, אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנא' (ישעיה ו ג) 'מלא כל הארץ כבודו'. רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר, שכינה למעלה מראשי! שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר, אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים, איזה מהם קודם? אמר ליה, הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך. בא לפני רבי יהושע, אמר לו כך. אמר לו, רבי, נתגרשה מהו? אמר ליה, מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה - הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין. דרש עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה, מאי דכתיב (תהילים קלח ד) 'יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך'? 'מאמר פיך' לא נאמר, אלא 'אמרי פיך'; בשעה שאמר הקב"ה (שמות כ ב) 'אנכי' ו'לא יהיה לך', אמרו אומות העולם, לכבוד עצמו הוא דורש! כיון שאמר (שמות כ יב) 'כבד את אביך ואת אמך' - חזרו והודו למאמרות הראשונות. רבא אמר, מהכא, (תהילים קיט קס) 'ראש דברך אמת' - ראש דברך ולא סוף דברך? אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת. בעו מיניה מרב עולא, עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם, צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו - פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא בששים ריבוא שכר, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו. אמר רב יהודה, אמר שמואל, שאלו את ר' אליעזר, עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו - בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו; לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו, נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם, יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי - אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא. וא"ר חנינא, ומה מי שאינו מצווה ועושה כך, מצווה ועושה עאכו"כ! דאר"ח, גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. אמר רב יוסף, מריש ה"א, מאן דהוה אמר לי הלכה כר"י דאמר סומא פטור מן המצות - עבידנא יומא טבא לרבנן, דהא לא מיפקידנא והא עבידנא! השתא דשמעיתא להא דא"ר חנינא גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה – אדרבה, מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן. כי אתא רב דימי, אמר, פעם אחת היה לבוש סירקון של זהב והיה יושב בין גדולי רומי, ובאתה אמו וקרעתו ממנו וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו, ולא הכלימה. תני אבימי בריה דרבי אבהו, 'יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחים עמוד ב ומביאו לחיי העולם הבא'. אמר רבי אבהו, כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד - חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו, וכי הוה אתא רבי אבהו קרי אבבא, רהיט ואזיל ופתח ליה, ואמר אין אין עד דמטאי התם; יומא חד אמר ליה אשקיין מיא, אדאייתי ליה – נמנם, גחין קאי עליה עד דאיתער, איסתייעא מילתיה ודרש אבימי (תהילים עט א) 'מזמור לאסף'. אמר ליה רב יעקב בר אבוה לאביי, כגון אנא דעד דאתינא מבי רב אבא מדלי לי כסא ואמא מזגה לי, היכי איעביד? א"ל, מאמך קביל ומאבוך לא תקבל, דכיון דבר תורה הוא - חלשה דעתיה. רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא, דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית נחתת עלויה. אתא וקא משתבח בי מדרשא. אמרי ליה, עדיין לא הגעת לחצי כיבוד! כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה? רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר, איקום מקמי שכינה דאתיא. אמר רבי יוחנן, אשרי מי שלא חמאן! רבי יוחנן, כי עברתו אמו - מת אביו, ילדתו - מתה אמו. וכן אביי. איני, והאמר אביי אמרה לי אם? ההיא מרבינתיה הואי. רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה, אמרה לי' - בעינא תכשיטין; עבד לה. בעינא גברא נייעין לך, בעינא גברא דשפיר כותך. שבקה ואזל לארעא דישראל. שמע דקא אזלה אבתריה, אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לי', מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל, אסור. לקראת אמא מהו? א"ל, איני יודע. [אתרח] פורתא, הדר אתא, אמר ליה, אסי, נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום. אתא לקמיה דרבי אלעזר, א"ל, חס ושלום דלמא מירתח רתח? א"ל, מאי אמר לך? אמר ליה, המקום יחזירך לשלום. אמר ליה, ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך. אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי. אמר, אי ידעי - לא נפקי. ת"ר, מכבדו בחייו ומכבדו במותו. בחייו כיצד? הנשמע בדבר אביו למקום - לא יאמר 'שלחוני בשביל עצמי' 'מהרוני בשביל עצמי' 'פטרוני בשביל עצמי', אלא כולהו בשביל אבא. במותו כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, לא יאמר 'כך אמר אבא', אלא 'כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו'. והני מילי תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך אומר 'זכרונו לברכה לחיי העולם הבא'. תנו רבנן, חכם משנה שם אביו ושם רבו, תורגמן אינו משנה לא שם אביו ולא שם רבו. אבוה דמאן? אילימא אבוה דמתורגמן - אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא? אלא אמר רבא, שם אביו של חכם ושם רבו של חכם, כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא, איהו אמר 'אבא מרי', ואמוריה אמר 'הכי אמר רב אשי': ת"ר, איזהו מורא ואיזהו כיבוד? מורא - לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו, כיבוד - מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. איבעיא להו,