מסכת כתובות דף צ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 90]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232964 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233075 כתובות דף צ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אם גט קודם לכתובה גובה שתי כתובות, כתובה קודמת לגט אינה גובה אלא כתובה אחת, שהמגרש את אשתו והחזירה - על מנת כתובה הראשונה החזירה: מתני'. קטן שהשיאו אביו - כתובתה קיימת, שע"מ כן קיימה. גר שנתגיירה אשתו עמו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה: גמ'. אמר רב הונא, לא שנו אלא מנה מאתים, אבל תוספת אין לה. ורב יהודה אמר, אפי' תוספת יש לה. מיתיבי 'חידשו - נוטלת מה שחידשו'; חידשו – אין, לא חידשו – לא! אימא 'אף מה שחידשו'. והא לא תני הכי, 'חידשו - נוטלת מה שחידשו; לא חידשו - בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה'! תיובתא דרב יהודה? רב יהודה מתניתין אטעיתיה; הוא סבר כתובתה קיימת אכולה מילתא קאי, ולא היא - אעיקר כתובה קאי: פרק עשירי מי שהיה נשוי מתני'. מי שהיה נשוי שתי נשים ומת - הראשונה קודמת לשניה ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה. נשא את הראשונה ומתה נשא שניה ומת הוא - שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה: גמ'. מדקתני 'הראשונה קודמת לשניה' ולא קתני 'הראשונה יש לה והשניה אין לה', מכלל דאי קדמה שניה ותפסה לא מפקינן מינה, שמע מינה בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה! לעולם אימא לך מה שגבה לא גבה, ומאי קודמת? לגמרי קתני, כדתנן 'בן קודם לבת'. איכא דאמרי, מדלא קתני 'אם קדמה שניה ותפסה אין מוציאין מידה', מכלל דאי קדמה שניה ותפסה מפקינן מינה, שמע מינה בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה! לעולם אימא לך מה שגבה גבה, איידי דתנא 'שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה', עמוד ב תנא נמי 'הראשונה קודמת לשניה': נשא את הראשונה: שמע מינה תלת. שמע מינה אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין ולא חיישינן לאינצויי, ממאי? מדקתני 'שניה ויורשיה קודמים ליורשי ראשונה' - מיקדם הוא דקדמי הא איכא שקלי; ושמע מינה כתובה נעשית מותר לחברתה, ממאי? מדלא קתני 'אם יש שם מותר דינר'; ושמע מינה כתובת בנין דכרין לא טרפה ממשעבדי, דאי סלקא דעתין טרפה ממשעבדי - ליתו בני ראשונה ולטרפינהו לבני שניה. מתקיף לה רב אשי, ממאי? דלמא לעולם אימא לך אחת בחייו ואחת במותו אין להן כתובת בנין דכרין, ומאי קודמין? לנחלה קתני וכי תימא יורשי הראשונה למה לי? איידי דתנא 'שניה ויורשיה', תנא נמי 'ליורשי הראשונה'; ודקאמרת כתובה נעשית מותר לחברתה - דלמא לעולם אימא לך אין כתובה נעשית מותר לחברתה, והכא הוא דאיכא מותר דינר? ואחת בחייו ואחת במותו תנאי היא, דתניא 'מתו אחת בחייו ואחת במותו - בן ננס אומר יכולין בני הראשונה לומר לבני השניה בני בעלת חוב אתם טלו כתובת אמכם וצאו, ר' עקיבא אומר כבר קפצה נחלה מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה'. מאי לאו בהא קא מיפלגי, דמר סבר אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין, ומר סבר אחת בחייו ואחת במותו אין להן כתובת בנין דכרין. אמר רבה, אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי, דכולי עלמא אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין, והכא בכתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב קמיפלגי; מר סבר כתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב, ומר סבר אין כתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב. ואמינא להו אנא, בבעל חוב כולי עלמא לא פליגי דהוי מותר; כי פליגי בכתובה. מתקיף לה רב יוסף, אי הכי 'רבי עקיבא אומר כבר קפצה נחלה'? 'אם יש מותר דינר' מיבעי ליה! אלא אמר רב יוסף, באחת בחייו ואחת במותו קא מיפלגי. והני תנאי כי הני תנאי, דתניא, 'נשא את הראשונה ומתה נשא את השניה ומת הוא - באין בניה של זו לאחר מיתה ונוטלין כתובת אמן, ר"ש אומר אם יש מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו חולקין בשוה'; מאי לאו בהא קא מיפלגי, דמר סבר אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין, ומר סבר אחת בחייו ואחת במותו אין להם כתובת בנין דכרין? לא, דכ"ע אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין,