מסכת בבא קמא דף ו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 6]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263273 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263156 בבא קמא דף ו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו: הצד השוה שבהן: לאתויי מאי? אמר אביי, לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו. היכי דמי? אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש; מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו וממונך ושמירתו עליך, הני נמי כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך? ואלא בתר דנייחי - אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור; מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתן עליך, הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך? אלא דלא אפקרינהו - לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמו לבור; מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו, תאמר בהני שכח אחר מעורב בהן? אש תוכיח, מה לאש שכן דרכו לילך ולהזיק? בור תוכיח, וחזר הדין. רבא אמר, לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה. ה"ד? אי דאפקרינהו - בין לרב בין לשמואל היינו בור; מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק ושמירתו עליך, הני נמי תחילת עשייתן לנזק ושמירתן עליך? אלא דלא אפקרינהו, לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו - היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמי לבור; מה לבור שכן מעשיו גרמו לו, תאמר בהני שאין מעשיו גרמו לו? שור יוכיח, מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק? בור תוכיח, וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה. רב אדא בר אהבה אמר, לאתויי הא דתניא 'כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן - בימות החמה אין להם רשות, בימות הגשמים יש להם רשות, אע"פ שברשות - אם הזיקו חייבים לשלם'; היכי דמי? אי בהדי דקאזלי מזקי - כחו הוא, אלא בתר דנייח - היכי דמי? אי דאפקרינהו - בין לרב בין לשמואל היינו בור; מ"ש בור דתחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך, הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך? אלא דלא אפקרינהו - לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמי לבור - מה לבור שכן שלא ברשות, תאמר בהני דברשות? עמוד ב שור יוכיח, מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק? בור תוכיח, וחזר הדין. רבינא אמר, לאתויי הא דתנן 'הכותל והאילן שנפלו לרה"ר והזיקו - פטור מלשלם, נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן והזיקו – פטור, לאחר הזמן – חייב'. היכי דמי? אי דאפקרה - בין לרב בין לשמואל היינו בור; מאי שנא בור דהזיקו מצוי ושמירתו עליך, הני נמי הזיקן מצוי ושמירתן עליך? אי דלא אפקרינהו - לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור! לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור - מה לבור שכן תחילת עשייתו לנזק, תאמר בהני שאין תחילת עשייתן לנזק? שור יוכיח, מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק? בור תוכיח, וחזר הדין: כשהזיק חב המזיק: 'חב המזיק'? 'חייב המזיק' מיבעי ליה! אמר רב יהודה, אמר רב, האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא: לשלם תשלומי נזק: ת"ר, (שמות כב ד) 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם' - מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל, ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית וק"ו להקדש. ור' ישמעאל - אכל שמינה משלם שמינה, אכל כחושה משלם שמינה? אמר רב אידי בר אבין, הכא במאי עסקינן? כגון שאכל ערוגה בין הערוגות, ולא ידעינן אי כחושה אכל אי שמינה אכל, דמשלם שמינה. אמר רבא, ומה אילו ידעינן דכחושה אכל - לא משלם אלא כחושה, השתא דלא ידעינן אי כחושה אכל אי שמינה אכל - משלם שמינה? המוציא מחבירו עליו הראיה! אלא אמר רב אחא בר יעקב, הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק, ובהא פליגי, רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן, ורבי עקיבא סבר בדמזיק שיימינן. מ"ט דרבי ישמעאל? נאמר שדה למטה ונאמר שדה למעלה - מה שדה האמור למעלה דניזק אף שדה האמור למטה דניזק. ורבי עקיבא, 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם' - דהאיך דקא משלם. ורבי ישמעאל, אהני גזרה שוה ואהני קרא; אהני גזרה שוה – כדקאמינא, אהני קרא - כגון דאית ליה למזיק עידית וזיבורית, ועידית לניזק, וזיבורית דמזיק לא שויא כעידית דניזק, דמשלם ליה ממיטב דידיה, דלא מצי אמר ליה תא את גבי מזיבורית, אלא גבי ממיטב. 'ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית וקל וחומר להקדש'. מאי 'קל וחומר להקדש'? אילימא דנגח תורא דידן לתורא דהקדש - (שמות כא לה) 'שור רעהו' אמר רחמנא ולא שור של הקדש? אלא לאומר 'הרי עלי מנה לבדק הבית' דאתי גזבר ושקיל מעידית - לא יהא אלא בעל חוב