הרב חיים קנייבסקי מכריע מי צריך לעשות הטבת חלום, ומפתיע בהוראה מחודשת מתי כהנים עושים הטבת חלום

צפו: מרן הגר"ח קנייבסקי הכריע מי צריך לעשות הטבת חלום?
ופסק הלכה מחודש של הרב חיים קנייבסקי: מתי כהנים עושים הטבת חלום כשחלמו חלום רע.
הרב חיים קנייבסקי מכריע מי צריך לעשות הטבת חלום, ומפתיע בהוראה מחודשת מתי כהנים עושים הטבת חלום
בסרטון נדיר שמתפרסם זה עתה , מופיע הרה"ג רבי אורי טיגר שליט"א תלמידו ומקורבו הגדול של מרן, כשהוא שואל את מרן מי צריך לעשות הטבת חלום, לאחר שחלם חלום רע, החולם או מי שחלמו עליו? צפו בוידאו הנדיר
אהבתם את הסרטון - תעשו לייק
לחץ על הרשמה למינוי כדי להתעדכן על סרטונים חדשים ומעניינים - ההרשמה בחינם
תכתבו תגובה מה דעתכם על הסרטון.
You liked the video - Like
Click Subscribe to Subscribe to stay up to date on new and interesting videos - Free Registration
Write a comment What you think of the video.
הטבת חלום הוא טקס, הנזכר בגמרא, שיש לערוך לאחר שאדם חלם חלום שמצטער ממנו. מטרת ההטבה היא למנוע את התקיימות החלום והשפעתו. עיקרו של של הטקס הוא בקשת משלושה בני אדם שיאמרו שהחלום שראה הוא חלום טוב.

מלבד טקס זה נזכרים בגמרא דרכים נוספות לאדם שחלם חלום רע, כגון תפילת הטבת חלום, אותה יש לאמר בשעת שהכהנים אומרים ברכת כהנים, וכן 'תענית חלום' - שעל פי הגמרא "יפה כוחה לבטל את השפעתו של החלום".

מקור מנהג זה של הטבת חלום נזכר בגמרא במסכת ברכות:

אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי (=יביא שלוש ויאמר להם 'חלום טוב ראית') ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי (=ויאמרו לו הם 'טוב הוא וטוב יהיה') רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא (=אלוקים יעשהו טוב שבע פעמים, שיגזרו עליך מהשמים שיהיה טוב, והוא יהיה טוב) ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות...

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נה עמוד ב
סדר ההטבה
כאמור מטרת הטבת חלום, היא לאדם שראה חלום רע, ורוצה להפוך את תוכן ומהות החלום לדבר טוב. לצורך כך צריך לאמר לשלושה אנשים מחבריו וידידיו שרוצים בטובתו על מנת שאכן יתכוונו לכך שיתהפך עליו החלום לטובה.

החולם אומר לפניהם שלושה פעמים שראה חלום טוב (="חלמא טבא חזאי"), והם אומרים ומאשרים שלושה פעמים שאכן החלום שראה הוא טוב ואלוקים יהפכו לטוב (=טבא הוא, וטבא ליהוי), ומוספים לאחר מכן שאלוקים יהפכו לטובה שבע פעמים, ויגזרו על החלום מהשמים שיהיה טוב, ויהיה טוב (=רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא). יש שכתבו שאומרים דבר זה שבע פעמים. ויש שכתבו שהמילים 'רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין' הם חלק מהאמירה שאומרים לו, ויאמרו כן שלושה פעמים בלבד.

יש שנהגו לאמר שלושה פסוקים שיש בהם עניין הפיכה, שלושה פסוקים שיש בהם עניין פדיון ושלושה פסוקים נוספים שיש בהם ענייני שלום.

לסיום יאמרו לו: לֵךְ אֱכוֹל לַחְמֶךָ בְּשִׂמְחָה וּשְׁתֵה בְלֵב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן: סִימָן טוֹב וּמַזָל טוֹב יִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:

מדיני ההטבה
במשנה ברורה כתב שיש לעשות את ההטבה מיד בבוקר מדין 'זריזין מקדימין למצוות'.
מותר להטיב את החלום אף בפני שלושה מקרוביו כגון בנו ואחיו.
גם אדם שמתענה תענית חלום, יעשה הטבת חלום
תפילה להטבת חלום
כאמור מלבד הטבה זו, נזכרת בגמרא אפשרות נוספת להטבת חלום במקרה והחולם אינו יודע כלל איזה חלום חלם, רע או טוב:

"האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעינדא דפרסי ידייהו ולימא הכי (=מי שראה חלום ואינו יודע מה ראה, יעמוד לפני הכהנים בשעה שפורסים את ידיהם ויאמר כך): "רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם - חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה - רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה - כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן."
א הרואה חלום רע ונפשו עגומה עליו ביותר, יאמר בפני ג' מאוהביו: ''חלום טוב ראיתי'', והם יאמרו לו: טבא הוא וטבא ליהוי וכו'. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תקצ].



ב הרואה חלום רע שצריך להתענות, זהו דוקא כשנפשו עגומה עליו ביותר, ויודע שאם יתענה ויפשפש במעשיו ימצא מנוח ומרגוע לנפשו, אבל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. ובפרט תלמידי חכמים שתורתם אומנותם שראוי להם להמנע מלהרבות בתעניות וסיגופים, כדי שהתענית לא תפריע להם בלימודם. ולכן בעלי תשובה המבקשים תיקון על עוונם, בדרך כלל יש להורות להם להרבות בלימוד התורה וקיום המצוות, ולהעדיף לימוד תורה על פני סיגופים ותעניות שיש בהם כדי לבטלם מלימוד תורה. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תקצא].




ה הרואה חלום רע בליל שבת, מן הראוי שלא יתענה בשבת, אפילו אם החלום הוא אחד משלשה חלומות רעים שהוזכרו בשלחן ערוך (סימן רפח), אלא יקדיש את יום השבת ההוא לקריאת תהלים, ובעסק התורה כפי כוחו בהתמדה ובחשק. ותורה ותפלה מעבירין את רוע הגזרה. ונכון שימנע משיחת חולין, ונרצה לו לכפר עליו. אולם אם לבו דוה עליו, ונפשו עגומה עליו ביותר, ומצטער צער גדול מאותו חלום רע, מותר לו להתענות אפילו בשבת, וכל היום ישב בבית הכנסת ויעסוק בתורה כפי כוחו. ואחר השבת יתענה יום אחד כדי לכפר על עוון ביטול עונג שבת, ושב ורפא לו. ובפרט אם יודע שחלומותיו מתקיימים. והוא הדין בכל זה גם בליל יום טוב, אף על פי שביום טוב יש גם מצות שמחה. [ילקו''י, ברכות עמוד תקצב].