פרשת נשא | הלכות יום טוב (חלק ג) ודברי חיזוק לחג השבועות - הגאון רבי זמיר כהן ראש ישיבת אבני נזר

השיעור עוסק בהלכות שמחת יום טוב, דיני עירוב תבשילין, ודברי חיזוק לקראת חג השבועות.

בתחילה נידונה מצוות "ושמחת בחגיך", שחלה לא רק על האדם עצמו אלא גם על בני ביתו ועל העניים והנזקקים. מובאים דברי הגמרא והרמב"ם שחובה לשמח את האישה, הילדים והעניים, ומודגש שמי ששמח לבדו ואינו דואג לאחרים - אין זו שמחת מצווה אלא "שמחת כריסו". עוד מבואר שיש מצווה מיוחדת להרבות בצדקה בערב החג כדי שגם העניים יוכלו לשמוח.

בהמשך מבואר כיצד מקיימים את שמחת החג למעשה - אנשים ביין ובשר, נשים בבגדים ותכשיטים, וילדים בממתקים ודברים המשמחים אותם. נידונה מחלוקת האם בזמן הזה יש מצווה בבשר דווקא, ומבוארת שיטת הרמב"ם שגם כיום יש עניין בבשר וביין, אלא שעיקר השמחה בזמן הזה היא ביין. מתוך כך מובאות הנהגות מעשיות לסעודות חג השבועות ולמנהג אכילת מאכלי חלב.

לאחר מכן נידונים דיני עירוב תבשילין כאשר יום טוב חל ביום שישי. מבואר יסוד התקנה שחכמים תיקנו כדי להתיר הכנה מיום טוב לשבת, אופן עשיית העירוב בפת ותבשיל, נוסח העירוב, והצורך להבין את מה שאומרים. עוד מובאים דינים במי ששכח לעשות עירוב תבשילין, האפשרות לסמוך על עירובו של רב העיר, וההבחנה בין שכחה חד פעמית לבין זלזול קבוע בדברי חכמים.

בהמשך מובאים דברי חיזוק בעניין היצר הרע וכוח הרצון. מבואר מאמר חז"ל "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש", שהיצר עצמו הוא כוח פנימי שניתן לנתבו לטובה או לרעה. על פי דברי הזוהר מוסבר שגם לעתיד לבוא יישאר כוח היצר כדי שתהיה לאדם שמחה וערבות בלימוד התורה, אלא שלא ישמש עוד להחטיא.

לבסוף מבואר עניינו של כוח הרצון באמצעות סיפור ריש לקיש, שרבי יוחנן זיהה בו עוצמת רצון מיוחדת היכולה להפוך לגדלות בתורה. מתוך כך מודגש שביד כל אדם לקחת את כוחות התאווה והבעירה הפנימית ולהפכם לכוחות של תורה, יראת שמיים ומידות טובות.