מסכת נדרים דף צא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 91]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240239 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240328 נדרים דף צא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א וגברא הוא דנסתחפה שדהו? ואמרינן ליה, מתני' היא, 'האומרת טמאה אני לך יש לה כתובה'; במאי עסקינן? אילימא באשת ישראל, אי ברצון - כלום יש לה כתובה? ואי באונס - מי קא מיתסרא על גברא? ואלא באשת כהן, אי ברצון - כלום יש לה כתובה? מי גרעה מאשת ישראל ברצון? אלא לאו באונס, וקתני יש לה כתובה! איבעיא להו, אמרה לבעלה גרשתני מהו? אמר רב המנונא, ת"ש, 'האומרת טמאה אני לך', דאפילו למשנה אחרונה דקתני לא מהימנא - התם הוא דמשקרה דידעה דבעלה לא ידע בה, אבל גבי גרשתני דידע בה, מהימנא, דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה. אמר ליה רבא, אדרבה, אפי' למשנה ראשונה דקתני מהימנא - התם משום דלא עבידא לבזויי נפשה, אבל הכא דזמנין דתקיף לה מן גברא - מעיזה ומעיזה. מתיב רב משרשיא, 'השמים ביני לבינך' דמשנה ראשונה תיובתא דרבא, הכא דלית לה כיסופא וקתני דמהימנא! קסבר רבא התם כיון דלא סגי לה דלא אמרה אין יורה כחץ - אי לא איתא כדקאמרה, לא אמרה ליה. 'השמים ביני לבינך' דמשנה אחרונה תהוי תיובתא דרב המנונא, והא הכא דידעה היא ובעלה ידע בה וקתני דלא מהימנא! קסבר רב המנונא הכא נמי היא גופה אמרה - נהי דבביאה ידע, ביורה כחץ מי ידע? ומשום הכי משקרא: ההיא איתתא דכל יומא דתשמיש מיקדמה משיא ידיה לגברא, יומא חד אתיא ליה מיא לממשא, אמר לה, הדא מילתא לא הות האידנא! אמרה ליה, א"כ חד מן נכרים עמוד ב אהלויי דהוו הכא האידנא, אי אנת לא - דילמא מנהון? אמר רב נחמן, עיניה נתנה באחר ולית בה מששא במלה. ההיא איתתא דלא הוה בדיחא דעתה בהדי גברא, אמר לה, האידנא מאי שנא? אמרה ליה, מעולם לא צערתן בדרך ארץ כי האידנא! אמר לה, לא הוה הדא מילתא האידנא! אמרה ליה, א"כ הלין נכרים נפטויי דהוו הכא האידנא, אי אנת לא - דילמא חד מנהון? אמר להו רב נחמן, לא תשגיחון בה, נותנת עיניה באחר הואי! ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא, על אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא וערק. אמר רבא, איתתא שריא; אם איתא דעבד איסורא - ארכוסי הוה מירכס. ההוא נואף דעל לגבי דההיא אנתתא, אתא גברא, סליק נואף איתיב [בכלאי] בבא. הוה מחתן תחלי תמן וטעמינון חויא. בעא מרי דביתא למיכל מן הנהו תחלי בלא דעתא דאינתתא, אמר ליה ההוא נואף, לא תיכול מנהון, דטעמינון חויא! אמר רבא, אינתתיה שריא; אם איתיה דעבד איסורא - ניחא ליה דליכול ולימות, דכתיב (יחזקאל כג לז) 'כי נאפו ודם בידיהן'. פשיטא! מהו דתימא איסורא עבד, והאי דאמר ליה דניחא ליה דלא לימות בעל - דתהוי אינתתיה עלויה (משלי ט יז) 'מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם', קא משמע לן: