הגן המופלא | שידור חי- רדיו ברסלב קול הנחל | ארגון אור הגנוז ברסלב ו אתר or-breslev.co.il

היות שיש מדינה שהיה להם גן, והיה באותו הגן פירות, שהיה להם כל מיני טעמים שבעולם. גם היה שם כל מיני ריחות שבעולם. גם היו שם כל מיני מראה, כל (פרחים) שבעולם, הכול היה שם באותו הגן. והיה על הגן גנני אחד , והיו בני אותו המדינה חיים חיים טובים על ידי אותו הגן, ונאבד שם הגנן , וכל מה שהיה שם באותו הגן בוודאי מוכרח להיות כלה ונפסד, מאחר שאין שם הממונה, דהיינו הגנן, אבל אף על פי כן היו יכולים לחיות מן הספיחים שבגן, ובא עליהם מלך אכזר, על אותה המדינה, ולא היה יכול לעשות להם דבר, והלך וקלקל את החיים טובים של המדינה, שהיה להם מן הגן, ולא שקלקל את הגן, רק שהשאיר שם באותה המדינה שלש כיתות עבדים, וציווה עליהם שיעשו מה שפקד עליהם, ועל ידי זה קלקלו את הטעם, שעל ידי מה שעשו שם, כל מי שירצה לטעום איזה טעם, יהיה טעם נבילה. וכן קלקלו את הריח, שכל הריחות יהיה להם ריח חלבנה. וכן קלקלו את המראה, שהחשיכו את העיניים כאלו יש עננים ועבים, (על ידי מה שעשו שם כאשר ציווה עליהם מלך האכזר כנ"ל). ועתה, אם אתם חיים חיים טובים, אראה אם תוכלו להושיע אותם, ואני אומר לכם, (כל זה דברי החרש הנ"ל), שאם לא תושיעו אותם, יוכלו הקלקולים הנ"ל של אותו המדינה להזיק לכם גם כן. והלכו העשירים הנ"ל אל אותו המדינה, וגם אני הלכתי עמהם, וגם בדרך הילוכם היו חיים גם כן כל אחד ואחד חיים טובים שלו, כי היו להם אוצרות כנ"ל. כשבאו סמוך למדינה, התחיל להתקלקל גם אצלם הטעם ושאר הדברים, והרגישו בעצמם שנתקלקל אצלם ואמרתי להם: אם עתה, שעדיין לא נכנסתם אצלם, כבר נתקלקל אצלכם הטעם , ואיך יהיה אם תיכנסו לשם, ומכל שכן איך תוכלו להושיע אותם. ולקחתי לחם שלי ומים שלי ונתתי להם, והרגישו בלחם ומים שלי כל הטעמים (וכל הריחות וכו'), ונתקן מה שנתקלקל אצלם. ובני המדינה הנ"ל, היינו המדינה שהיה שם הגן הנ"ל, התחילו לפקח על תיקון המדינה, שנתקלקל אצלם הטעם וכו' כנ"ל,: היות שיש מדינה של עשירות, (היינו אותו המדינה עצמה הנ"ל), ונראה להם שהגנן שלהם שנאבד (שעל ידו היה להם חיים טובים), הוא משרש אחד עם אותן בני המדינה של עשירות, שיש להם גם כן חיים טובים. על כן הייתה עצתם לשלוח אל אותו המדינה של עשירות, ובוודאי יושיעו אותם. וכן עשו, ושלחו שלוחים אל אותו המדינה של עשירות, והלכו השלוחים ופגעו בהם. (היינו שהשלוחים פגעו בבני אותו המדינה עצמה של עשירות, כי הם היו רוצים לילך אצלם כנ"ל), ושאלו את השלוחים: להיכן אתם הולכים. השיבו: אנו הולכים אל אותו המדינה של עשירות, שיושיעו אותנו. ענו ואמרו: אנחנו בעצמנו הם בני אותה המדינה של עשירות, ואנו הולכים אצלכם. אמרתי אני להם (היינו החרש שמספר כל זה אמר להם): הלא אתם צריכים אלי, כי אתם לא תוכלו לילך לשם להושיע להם כנ"ל. על כן אתם תישארו כאן, ואני אלך עם השלוחים להושיע להם. והלכתי עמהם ונכנסתי במדינה באיזה עיר, ובאתי וראיתי, שבאים אנשים ואומרים איזה דבר הלצה, ואחר כך מתקבצים עליהם עוד איזה בני אדם, עד שנעשה איזה קיבוץ ואומרים איזה דברי הלצות , והם מחייכים ושוחקים, והטיתי אזני ושמעתי שהם מדברים ניבול פה, וזה אומר דברי ניבול פה, וזה אומר בדקות יותר, וזה שוחק, וזה יש לו הנאה וכיוצא. אחר כך הלכתי להלן לעיר אחרת וראיתי ששני בני אדם מריבים זה עם זה מחמת איזה משא ומתן, והלכו אל הבית דין לדין, ופסק להם הבית דין זה זכאי וזה חייב, ויצאו מן הבית דין. אחר כך חזרו והתקוטטו זה עם זה ואמרו שאינם רוצים זה הבית דין, רק הם רוצים בית דין אחר, ובחרו להם בית דין אחר (כי מאחר שהם מרוצים על אותו הבית דין שבחרו להם, יכולים לדון לפניהם), ודנו לפני אותו הבית דין. אחר כך חזרו והתקוטטו אחד מאלו עם אחר, ובחרו להם בית דין אחר, וכן היו מריבים ומתקוטטים שם ובחרו להם כמה בתי דינים, עד שכל העיר הייתה מלאה מבתי דינים, והסתכלתי שזה מחמת שאין שם אמת, ועתה זה מטה דין ונושא פנים לזה, ואחר כך חברו נושא פנים לו, כי הם מקבלים שוחד, ואין בהם אמת. אחר כך ראיתי שהם מלאים ניאוף ממש, ויש שם ניאוף הרבה, עד שנעשה כהיתר אצלם. ואמרתי להם, שבשביל זה נתקלקל אצלם הטעם והריח והמראה, כי זה המלך האכזר השאיר אצלם שלש כיתות עבדים הנ"ל, שיהיו הולכים ומקלקלים את המדינה, שהיו הולכים ומדברים ביניהם ניבול פה, והכניסו ניבול פה בתוך המדינה, ועל ידי ניבול פה נתקלקל הטעם, שכל הטעמים הם טעם נבילה. וכן הם הכניסו שוחד במדינה, ועל ידי זה נחשך העיניים ונתקלקל המראה, כי "השוחד יעוור עיני חכמים". וכן הם הכניסו ניאוף במדינה, ועל ידי זה נתקלקל הריח. (ועיין במקום אחר בדברינו שעל ידי ניאוף נפגם הריח). על כן תראו לתקן את המדינה משלש עבירות אלו ולחפש אחרי האנשים הנ"ל ולגרשם. ואז, כשתתקנו שלש עבירות אלו, לא די שיתוקן הטעם והמראה והריח, כי אם גם הגנן שנאבד יוכל גם כן להימצא. ועשו כן, והתחילו לתקן את המדינה משלש עבירות אלו, וחיפשו אחרי האנשים הנ"ל והיו תופסים את איזה אדם ושואלים אותו: מהיכן באת לכאן. עד אצלם האנשים של המלך האכזר הנ"ל וגרשו אותם, ותיקנו את המדינה מעבירות הנ"ל. בתוך כך נעשה רעש, אפשר אף על פי כן זה המשוגע, שהולך ואומר שהוא הגנן, וכל אחד מחזיק אותו למשוגע, וזורקים אחריו אבנים ומגרשים אותו, אפשר אף על פי כן אולי הוא הוא הגנן באמת?! והלכו והביאו אותו לפניהם (היינו לפני אלו שישבו ותיקנו את המדינה, וגם הוא, היינו החרש שמספר כל זה, היה שם), ואמרתי: בוודאי זה הוא הגנן באמת. (נמצא שתוקן על ידו המדינה הזאת). נמצא שיש לי הסכמה מאותו המדינה של עשירות, שאני חי חיים טובים, כי אני תיקנתי את המדינה הנ"ל כנ"ל, ועתה אני נותן לכם במתנה את החיים טובים שלי. ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד. (וכן כל הנ"ל כולם חזרו ובאו על החתונה ונתנו במתנה לדרשה מה שבתחילה ברכו אותם שיהיו כמותם, ועכשיו נתנו זאת במתנה לדרשה). הראשון נתן להם במתנה חיים ארוכים, והשני נתן להם במתנה חיים טובים.