שו"ת מרתק עם רשכבה"ג רבי משה הלל הירש בעניני חינוך, יחסי הורים ילדים, מיוחד לבין הזמנים. אב תשפ''ד

הוקרן בכינוס "האזינו". להלן תקציר מהתמלול: שואל: הנושא השנה הוא תקשורת בין הורים לילדים. בתקשורת יש כל מיני חלקים מתי זה מתחיל. הרבה פעמים באים הורים ואומרים שלא מצליחים לדבר עם הילדים בגיל ההתבגרות. אז נקבל קצת הדרכה שההורים מאוד צמאים לזה. רה"י: זה כבר אמרתי כמה וכמה פעמים. באים בבין הזמנים ושואלים מה לעשות. הבעייה שזה מתחיל הרבה הרבה קודם יש היסטוריה ביחסים בין ההורים והילד. אם ההיסטוריה זה טוב שהתפתח בין האבא והילד על ידי זה שהאבא צריכים להחשיב את מה שהוא עושה. לקבל אותו כמו שהוא. לאהוב אותו זה גם כן ענין לא כולם אוהבים את הילד. ולהתעניין בחיים שלו פירוש שבא מטיול לא לשאול אותו האם התפללת מנחה. אלא איפוא הלכת. ואם היה משחק מי שיחק מי נצח. איך אתה שחקת להיות חלק מהחיים שלו. אם הילד מרגיש שהוא חלק מהחיים שלי. והילד מרגיש שהוא אוהב אותי וגם אוחז ממני. וגם הפוך שהילד אוהב את האבא ואוחז מהאבא יש מה לאחוז. אז זה מאה אחוז בדרך כלל אין בעיות, אבל ברגע שיש ויכוחים כל הזמן בבית אבא רוצה דרך כזה. ואפילו לבחור טוב האבא לומד עם עמקות ולילד אין עמקות רק בקיאות. אז הילד מרגיש שהאבא לא אוחז ממני. אז כבר אין קשר. צריכים שתקבל אותו כמו שהוא והוא ירגיש שהאבא אוחז ממנו. מותר לחנך אחרי החינוך הילד צריך להרגיש הוא אוחז ממני הוא אוהב אותי זה חשוב מאוד. שואל: מאיזה גיל צריך את ההנהגה לקבל אותו כמו שהוא האם זה גם מגיל תשע עשר, רה"י: בוודאי צריכים לחנך צריך לראות מה יש לך בפניך כמה הוא בעל כשרון. כמה הוא צריך דברים אחרים. צריכים לראות משהו. ודאי צריכים לחנך בגיל כזה זה עדיף מאחר כך. אבל צריך על פי דרכו לראות מה הוא. איזה כשרון הוא. מנסים ילד בן תשע שהוא לא בעל כשרון גדול. ואין לו חשק ללמוד. ואין לו הנאה מהגמ' כל כך. והאבא מנסה יותר ויותר זה לא הולך צריך לראות מה יש לפניך וזה כבר אפשר בשש שבע. אבל כל הזמן צריך לקבל את הילד לפי מה שהוא. לחנך אותו אבל לקבל אותו לפי מה שהוא. שהוא ירגיש שהאבא אוחז ממני אוהב אותי ואוחז ממני והוא חלק מהחיים שלי, ואז כשמגיע בין הזמנים. האבא יכול לשבת לפני בין הזמנים להגיד לילד אני יודע מגיע בין הזמנים. אין לך חשק ללמוד. אין לך כוח לקום. בוא נעשה כללים. ואם הכללים האלה אתה יכול לומר אם אתה מאחר ק"ש להעיר אותך? וזה רק אם יש קשר טוב שייך לעשות כללים. ואם אין קשר טוב זה לא שייך הוא יעשה כללים. אבל זה לא שייך. אז מה יעשה אבא כזה? אז רוב הדברים זה בשב ואל תעשה. שב ואל תעשה. יש כלל בחינוך לילדים. הורים שואלים האם אני מחוייב לקבל זה וזה מהילד. התשובה אתה לא מחוייב כלום. אבל תעשה חשבון מה יהיה התוצאה מההערה שלך. מה תהיה התוצאה מהפעולה שלך. אם זה כדאי לך תעשה את זה. ואם לא אז לא תעשה את זה. זהו תעשה החשבון הזה. הוא הדין בין הזמנים. תעשה חשבון הזה על כל פעולה שאתה עושה. מה יהיה התוצאה מההערה הזה. מה תהיה התוצאה אם תגיב על משהו. האם זה כדאי או לא כדאי ותעשה על פי זה. זה מה שצריך להיות, שואל: כמה להתערב בין הילדים עצמם. האם צריך לעשות סדר בבית להיות שוטר בבית, רה"י: אז שוב אבא שמכבדים אותו אז יכול לקרוא אותם ולומר מה פה הבעייה. נעשה דין תורה בוא נעשה פשרה. זה באופן כללי קורא את הילדים ושומע לכולם ועושה פשרה, שואל: לא עדיף לא להתערב. ולתת להם להסתדר לבד, רה"י: אז תלוי אם סוף כל סוף מסתדרים אחרי קצת זמן אז זה בסדר. אבל אם כל הזמן זה חוזר על עצמו אז זה לא בסדר וצריך, שואל: הרה"י אמר בעבר שבבין הזמנים יש עניין חשוב שההורים יצאו עם הילדים שלהם. היום לצאת החוצה בכל מקום זה עולה ממון רב אם זה טיול אטרקצייה. הרה"י אמר שיש בזה עניין כמו הוצאות תלמוד תורה להיות עם הילדים בייחד. לחבור אליהם, רה"י: אם זה מביא תועלת רוחנית שיש על ידי זה תועלת, שואל: ההוצאות עבור תורה זה חוזר. האם גם זה בכלל, רה"י: תלוי כמה זה נצרך, זה תלוי במצב אם יש מצב רע בבית כל הזמן מחלוקת וזה יכול לגרום התעלות של בחור אז וודאי כן, שואל: הבחורים באים היום הביתה וברחוב הערך של בן תורה לא כל כך מה התפקיד של ההורים לתת להם יותר רוממות בכך שהם בחורי ישיבה איפוא החלק של ההורים ואפוא החלק של הקהילה בזה, רה"י: אתה מדבר על בחור שיושב ולומד בבין הזמנים? שואל: כן. רה"י: האמא יכול שתכין לו אוכל שיהיה חזק לזמן הבא הה אמא. זה התפקיד של האמא, שואל: לאבא יש לחץ כלפי שמייא כמה הוא מחוייב כלפי הרוחניית של הבן, רה"י: כמו שאמרנו קודם שיעשה חשבון, שואל: הרה"י אמר קודם שצריך לאהוב את הילדים. איך אוהבים ילדים לפעמים הם עושים דברים לא פשוטים שלא נעימים לאבא ואמא, רה"י: צריך לראות על הילד הצד הטוב שבו איפוא שיש צד יותר טוב וללמוד זכות על דברים שהוא לא עושה טוב. ללמוד זכות זה לעבוד ללמוד זכות. זה לעבוד לראות את הטוב כל הזמן להרגיש את הטוב. אז זה יביא אהבה, וגם להתנהג באהבה החיצוניות מעורר את הפנימייות. וזה גורם אהבה, שואל: יש הורים שהילד טיפה לא הולך בדרך שלהם כבר מתביישים בו. ולא מעריכים אותו, רה"י: זה וודאי לא.אם הולך קצת שונה מצד אחד יש אם שייך לחנך, אבל אם אי אפשר לחנך הילד הולך צריך לכבד אותו לפי מה שהוא. הבעיה היא יותר ברגע שהילד הגיע לדברים ממש חילול שבת וכו' וכו' מה לעשות. זה הרב אליישיב אמר מפורש צריכים לאהוב את הילד ולקרב אותו בלי להתייחס להשוואה לשאר הילדים. אלא ביחס להוא עצמו רק קירבה ואהבה זה הדרך היחיד שאולי יכול לחזור. זה ברור קירבה ואהבה. ברכה מהרה"י כל הברכות וההצלחות לכל הילדים שיצליח מאוד מאוד. עם כל אחד עם הבנים שלהם. וכל אחד ואחד ישתמשו בבין הזמנים להיות מוכן לבוא לאלול שיהיה יותר שטייעגן. והקב"ה יתן לנו שיהיה שלום שכל השאלות אלו יהיה רלוונטי,