מסכת מגילה דף יז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222318 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222349 מגילה דף יז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א למה נמנו שנותיו של ישמעאל? כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב. דכתיב (בראשית כה יז) 'ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים'; כמה קשיש ישמעאל מיצחק? ארביסר שנין, דכתיב (בראשית טז טז) 'ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם', וכתיב (בראשית כא ה) 'ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו', וכתיב (בראשית כה כו) 'ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם'. בר כמה הוה ישמעאל כדאתיליד יעקב? בר שבעים וארבעה. כמה פיישן משניה? שתין ותלת. ותניא, היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ששים ושלש שנה, ובו בפרק מת ישמעאל, דכתיב (בראשית כח ו) 'וירא עשו כי ברך וגו' וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות'; ממשמע שנאמר 'בת ישמעאל', איני יודע שהיא אחות נביות? מלמד שקידשה ישמעאל ומת, והשיאה נביות אחיה. שתין ותלת וארביסר עד דמתיליד יוסף, הא שבעין ושבעה. וכתיב (בראשית מא מו) 'ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה', הא מאה ושבע. שב דשבעא ותרתי דכפנא, הא מאה ושיתסר. וכתיב (בראשית מז ח) 'ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך, ויאמר יעקב אל פרעה, ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה', מאה ושיתסר הויין? אלא ש"מ ארבע עשרה שנין דהוה בבית עבר לא חשיב להו. דתניא, 'היה יעקב בבית עבר מוטמן ארבע עשרה שנה, עבר מת לאחר שירד יעקב אבינו לארם נהרים שתי שנים, יצא משם ובא לו לארם נהרים, נמצא כשעמד על הבאר בן שבעים ושבע שנה'. ומנלן דלא מיענש? דתניא, 'נמצא יוסף שפירש מאביו עשרים ושתים שנה, כשם שפירש יעקב אבינו מאביו'. דיעקב תלתין ושיתא הויין? אלא ארביסר דהוה בבית עבר לא חשיב להו. סוף סוף דבית לבן עשרין שנין הויין? אלא משום דאשתהי באורחא תרתין שנין, דתניא, 'יצא מארם נהרים ובא לו לסכות ועשה שם שמונה עשר חודש, שנאמר (בראשית לג יז) 'ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות', ובבית אל עשה ששה חדשים והקריב זבחים': פרק שני הקורא למפרע מתני'. הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון, לא יצא. אבל קורין אותה ללועזות בלעז. והלועז ששמע אשורית, יצא. קראה סירוגין ומתנמנם, יצא. היה כותבה, דורשה ומגיהה, אם כוון לבו – יצא, ואם לאו - לא יצא. היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום, על הנייר ועל הדפתרא, לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו: גמ'. מה"מ? אמר רבא, דאמר קרא 'ככתבם וכזמנם'; מה זמנם למפרע לא, אף כתבם למפרע לא. מידי קריאה כתיבה הכא? עשייה כתיבה, דכתיב 'להיות עושים את שני הימים'! אלא מהכא, דכתיב 'והימים האלה נזכרים ונעשים'; איתקש זכירה לעשייה, מה עשייה למפרע לא, אף זכירה למפרע לא. תנא, וכן בהלל, וכן בקריאת שמע ובתפלה. הלל מנלן? רבה אמר, דכתיב (תהילים קיג ג) 'ממזרח שמש עד מבואו'. רב יוסף אמר, (תהילים קיח כד) 'זה היום עשה ה''. רב אויא אמר, (תהילים קיג ב) 'יהי שם ה' מבורך'. ורב נחמן בר יצחק ואיתימא ר' אחא בר יעקב אמר, מהכא, (תהילים קיג ב) 'מעתה ועד עולם'. ק"ש, דתניא, 'ק"ש ככתבה, דברי רבי, וחכ"א, בכל לשון'. מ"ט דרבי? אמר קרא עמוד ב (דברים ו ו) 'והיו' - בהויתן יהו. ורבנן, מ"ט? אמר קרא (דברים ו ד) 'שמע' - בכל לשון שאתה שומע. ורבי נמי, הא כתיב 'שמע'? ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. ורבנן? סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. ורבנן נמי, הכתיב 'והיו'? ההוא מיבעי ליה שלא יקרא למפרע. ורבי, שלא יקרא למפרע מנא ליה? מ'דברים' 'הדברים'. ורבנן? 'דברים' 'הדברים' לא משמע להו. לימא קסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרה; דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה, למה לי למכתב 'והיו'? אצטריך, סלקא דעתך 'שמע' כרבנן, כתב רחמנא 'והיו'. לימא קסברי רבנן כל התורה בלשון הקודש נאמרה; דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה, למה לי למכתב 'שמע'? איצטריך, סלקא דעתך אמינא 'והיו' כרבי, כתב רחמנא 'שמע'. תפלה מנא לן? דתניא, 'שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה'. אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא, במאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר. ת"ר, מנין שאומרים אבות? שנאמר (תהילים כט א) 'הבו לה' בני אלים'. ומנין שאומרים גבורות? שנאמר (תהילים כט א) 'הבו לה' כבוד ועוז'. ומנין שאומרים קדושות? שנאמר (תהילים כט ב) 'הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש'. ומה ראו לומר בינה אחר קדושה? שנאמר (ישעיה כט כג) 'והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו', וסמיך ליה 'וידעו תועי רוח בינה'. ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב (ישעיה ו י) 'ולבבו יבין ושב ורפא לו'. אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה? לא ס"ד, דכתיב (ישעיה נה ז) 'וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח'. ומאי חזית דסמכת אהא, סמוך אהא? כתב קרא אחרינא (תהילים קג ג) 'הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי'. למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא, והכתיב 'ושב ורפא לו'? ההוא לאו רפואה דתחלואים היא, אלא רפואה דסליחה היא. ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא, מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית. והאמר מר 'בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא'? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא. ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא, מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית. ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית? אמר רבי אלכסנדרי, כנגד מפקיעי שערים, דכתיב (תהילים י טו) 'שבור זרוע רשע', ודוד כי אמרה, בתשיעית אמרה. [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]