מסכת כתובות דף יא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 11]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232885 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232996 כתובות דף יא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אף אנו נאמר 'איילונית' - דוכרנית דלא ילדה: מתני'. הגיורת והשבויה והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד - כתובתן מאתים, ויש להן טענת בתולין: גמ'. אמר רב הונא, גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו? תנינא 'זכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו'! מהו דתימא עובד כוכבים בהפקירא ניחא ליה, דהא קיימא לן דעבד ודאי בהפקירא ניחא ליה, קמ"ל דהני מילי גדול, דטעם טעם דאיסורא, אבל קטן זכות הוא לו. לימא מסייע ליה, 'הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד'; מאי לאו דאטבלינהו על דעת בית דין? לא, הכא במאי עסקינן בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו, דניחא להו במאי דעביד אבוהון. אמר רב יוסף, הגדילו יכולין למחות. איתיביה אביי, 'הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים'; ואי ס"ד הגדילו יכולין למחות, יהבינן לה כתובה דאזלה ואכלה בגיותה? לכי גדלה. לכי גדלה נמי, ממחייא ונפקא? כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות. מתיב רבא, 'אלו נערות שיש להן קנס - הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית ועל הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד, יש להן קנס', ואי אמרת הגדילו יכולין למחות, יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה? לכי גדלה. לכי גדלה נמי, ממחייא ונפקא? כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות. אביי לא אמר כרבא, התם קנסא היינו טעמא שלא יהא חוטא נשכר; רבא לא אמר כאביי, כתובה היינו טעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה: מתני'. הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ - כתובתן מאתים, דברי רבי מאיר. וחכ"א, מוכת עץ כתובתה מנה. בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין - כתובתן מנה, עמוד ב ואין להן טענת בתולים. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד - כתובתן מנה, ואין להן טענת בתולין: גמ'. אמר רב יהודה, אמר רב, קטן הבא על הגדולה - עשאה מוכת עץ. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר, אין מוכת עץ בבשר. איכא דמתני לה להא שמעתא באפי נפשה, קטן הבא על הגדולה, רב אמר עשאה מוכת עץ, ושמואל אמר אין מוכת עץ בבשר. מתיב רב אושעיא, 'גדול שבא על הקטנה וקטן הבא על הגדולה ומוכת עץ כתובתן מאתים דברי ר"מ, וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה'? אמר רבא, הכי קאמר, גדול הבא על הקטנה ולא כלום, דפחות מכאן כנותן אצבע בעין דמי, וקטן הבא על הגדולה עשאה מוכת עץ, ומוכת עץ גופא פלוגתא דר"מ ורבנן. אמר רמי בר חמא, מחלוקת כשהכיר בה, דר"מ מדמי לה לבוגרת, ורבנן מדמו לה לבעולה, אבל לא הכיר בה - דברי הכל ולא כלום. ור"מ, אמאי מדמי לה לבוגרת, נדמייה לבעולה? בעולה איתעביד בה מעשה בידי אדם, הא לא איתעביד בה מעשה בידי אדם. ורבנן, אדמדמו לה לבעולה, נדמייה לבוגרת? בוגרת לא איתעביד בה מעשה כלל, הא איתעביד בה מעשה. אבל לא הכיר בה, לדברי הכל ולא כלום, מתיב רב נחמן, 'היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את, ר"ג ור' אליעזר אומרים נאמנת'? אלא אמר רבא, בין הכיר בה ובין לא הכיר בה - לר"מ מאתים, לרבנן - הכיר בה מנה, לא הכיר בה ולא כלום. והדר ביה רבא, דתניא, 'כיצד הוצאת שם רע? בא לבית דין ואמר, פלוני! לא מצאתי לבתך בתולים! אם יש עדים שזינתה תחתיו יש לה כתובה מנה'; אם יש עדים שזינתה תחתיו בת סקילה היא! הכי קאמר, אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה, זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה, ואמר רב חייא בר אבין, אמר רב ששת, זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה, ומתיב רב נחמן 'הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך והיה מקחי מקח טעות' ולית לה כלל, ואמר להו רב חייא בר אבין, אפשר רב עמרם וכל גדולי הדור יתבי כי אמר רב ששת להא שמעתא וקשיא להו, ושני מאי מקח טעות נמי ממאתים אבל מנה אית לה, ואת אמרת לית לה כלל? ואמר רבא, מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב, 'מקח טעות' לגמרי משמע, ואלא קשיא הך - תריץ ואימא הכי 'אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה', זינתה מעיקרא ולא כלום, נמצאת מוכת עץ יש לה כתובה מנה. והא רבא הוא דאמר לרבנן לא הכיר בה ולא כלום? אלא ש"מ הדר ביה רבא מההיא. ת"ר, כנסה ראשון לשום נישואין ויש לה עדים שלא נסתרה, אי נמי נסתרה ולא שהתה כדי ביאה, אין השני יכול לטעון טענת בתולים שהרי כנסה ראשון.