מסכת גיטין דף נג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 53]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252417 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252505 גיטין דף נג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א היינו מדמע! ואידך, קנסא הוא, ומקנסא לא ילפינן. ולמאן דיליף קנסא מקנסא, כל הני למה לי? צריכא; דאי תנא מטמא - אי תרומה הוה אמינא משום דקא מפסיד לה לגמרי, ואי מטמא חולין משום דאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, אבל מדמע אימא לא; ואי אשמעינן מדמע - משום דשכיח, אבל מטמא דלא שכיח אימא לא; ואי אשמעינן מטמא ומדמע - משום דלא קים ליה בדרבה מיניה, אבל מנסך דקים ליה בדרבה מיניה אימא לא, קא משמע לן כדרבי ירמיה. ולהא דתני אבוה דר' אבין 'בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך, חזרו לומר אף המדמע' - כל הני למה לי? צריכא, דאי אשמעינן מטמא - משום דלא קים ליה בדרבה מיניה, אבל מנסך דקים ליה בדרבה מיניה - אימא לא; ואי אשמעינן מנסך - משום דקא מפסיד ליה לגמרי, אבל מטמא דלא מפסיד ליה לגמרי - אימא לא; ואי אשמעינן הני תרתי - משום דהפסד מרובה, אבל מדמע דהפסד מועט - אימא לא, צריכא. אמר חזקיה, דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב, מאי טעמא? היזק שאינו ניכר שמיה היזק, ומה טעם אמרו בשוגג פטור? כדי שיודיעו. אי הכי, אפילו במזיד נמי? השתא לאוזוקי קא מכוין - אודועי לא מודע ליה? ור' יוחנן אמר, דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור, מאי טעמא? היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, ומה טעם אמרו במזיד חייב? שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני. תנן 'הכהנים שפגלו במקדש - מזידים חייבין', ותני עלה 'מפני תיקון העולם', ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק - האי שוגגין? פטורין מפני תיקון העולם מיבעי ליה! הכי נמי קאמר, מזידין חייבין, הא שוגגין – פטורין, מפני תיקון העולם. מתיב רבי אלעזר, 'העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים', ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק, בדיני אדם נמי לחייב? הוא מותיב לה והוא מפרק לה, פרה - שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש, מי חטאת - ששקל בהן משקלות. והאמר רבא, מי חטאת עמוד ב ששקל בהן משקלות - כשרה'? לא קשיא, הא בגופן, הא בכנגדן. בגופן מעשה קא עביד בהו, ואי היזק שאינו ניכר שמיה היזק - בדיני אדם נמי לחייב? אלא אידי ואידי בכנגדן, ולא קשיא, הא דאסח דעתיה, הא דלא אסח דעתיה: מתיב רב פפא 'גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח - אומר לו הרי שלך לפניך', ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק - האי גזלן הוא, ממונא מעליא בעי שלומי! תיובתא. לימא כתנאי, 'המטמא והמדמע והמנסך - אחד שוגג ואחד מזיד חייב, דברי ר"מ; רבי יהודה אומר - בשוגג פטור במזיד חייב'; מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומר סבר לא שמיה היזק? אמר רב נחמן בר יצחק, דכולי עלמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי - דמר סבר קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד. ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה, דתניא, 'המבשל בשבת - בשוגג יאכל במזיד לא יאכל, דברי רבי מאיר; ר' יהודה אומר, בשוגג יאכל למוצאי שבת, במזיד לא יאכל עולמית; ר' יוחנן הסנדלר אומר, בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים? קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר, קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה? דר"מ אדרבי מאיר לא קשיא - כי קניס בדרבנן, בדאורייתא לא קניס. והא מנסך דאורייתא הוא וקא קניס? משום חומרא דעבודת כוכבים קנס ליה. דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא - כי לא קניס בדרבנן, בדאורייתא קניס. והא מנסך דאורייתא ולא קניס? משום חומרא דעבודת כוכבים מיבדל בדילי מיניה. ורמי דרבי מאיר אדר"מ בדאורייתא, דתניא 'הנוטע בשבת - בשוגג יקיים במזיד יעקר, ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר, דברי ר"מ; רבי יהודה אומר, בשביעית - בשוגג יקיים במזיד יעקר, ובשבת - בין בשוגג בין במזיד יעקר'? ולטעמיך, תקשה לך היא גופה, מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא, מאי שנא שבת ומאי שנא שביעית? אלא התם כדקתני טעמא, 'א"ר מאיר, מפני מה אני אומר בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקר, ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר? מפני שישראל מונין לשביעית,