מסכת בבא מציעא דף כה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava metsia 25]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=269977 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=270094 בבא מציעא דף כה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א שלשה מטבעות זה על גב זה, כריכות ברה"י וככרות של בעה"ב וגיזי צמר הלקוחין מבית האומן, כדי יין וכדי שמן - הרי אלו חייב להכריז: גמ'. טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס, הא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות - הרי אלו שלו, תנינא להא דתנו רבנן 'מצא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות - הרי אלו שלו, מקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע, מקצתן בכיס ומקצתן על גבי קרקע - חייב להכריז'. ורמינהו, 'מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן - חייב להכריז, בא בעל סימן ונטל את שלו - זכה הלה בדבר שאין בו סימן'? אמר רב זביד, לא קשיא, הא בכובא וכיתנא, הא בצנא ופירי. רב פפא אמר, הא והא בצנא ופירי, ולא קשיא, הא דאשתייר בה מידי, הא דלא אשתייר בה מידי. ואיבעית אימא, הא והא דלא אשתייר בה מידי, ולא קשיא, הא דמהדרי אפיה לגבי פירי, הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי. ואיבעית אימא, הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי, ולא קשיא, הא דאית לה אוגנין לצנא, הא דלית לה אוגנין לצנא: צבורי פירות וצבורי מעות: שמעת מינה מנין הוי סימן? תני 'צבור פירות'. שמעת מינה מקום הוי סימן? תני 'צבורי פירות': שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה, והוא שעשויין כמגדלין. תניא נמי הכי, 'מצא מעות מפוזרות - הרי אלו שלו, עשויין כמגדלים - חייב להכריז, ואלו הן עשויין כמגדלים - שלשה מטבעין זה על גב זה'. הא גופא קשיא, אמרת 'מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו', הא משלחפי שלחופי - חייב להכריז, אימא סיפא – 'עשויין כמגדלין חייב להכריז', הא משלחפי שלחופי - הרי אלו שלו? תנא כל שאין עשויין כמגדלין - מפוזרות קרי להו. א"ר חנינא, לא שנו אלא של שלשה מלכים, אבל של מלך אחד - אינו חייב להכריז. היכי דמי? אי דעשויין כמגדלין - אפילו של מלך אחד נמי! ואי דאין עשויין כמגדלין - אפילו של שלשה מלכים נמי לא! אלא אי אתמר הכי אתמר, לא שנו אלא של מלך אחד כעין שלשה מלכים, (אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז), והיכי דמי דעשויין כמגדלים? רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא, דאמרינן - אנוחי אנחינהו, אבל של מלך אחד דכולהו כי הדדי נינהו - אע"ג דמנחי אהדדי הרי אלו שלו, אימר אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול. ורבי יוחנן אמר, אפילו של מלך אחד נמי מכריז. מאי מכריז? מנין. מאי איריא תלתא? אפי' תרין נמי! אמר רבינא, טבעא מכריז. בעי ר' ירמיה, כשיר מהו? כשורה מהו? כחצובה מהו? כסולם מהו? פשוט מהא חדא, דאמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, כל שאילו מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת - חייב להכריז. בעי רב אשי, עמוד ב כאבני בית קוליס מהו? ת"ש, דתניא 'מצא מעות מפוזרות - הרי אלו שלו, כאבני בית קוליס - חייב להכריז, ואלו הן אבני בית קוליס - אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן'. תנו רבנן, המוצא סלע בשוק ומצאו חבירו ואמר לו שלי היא, חדשה היא, נירונית היא, של מלך פלוני היא - לא אמר כלום, ולא עוד אלא אפילו שמו כתוב עליה - לא אמר כלום, לפי שאין סימן למטבע, דאמר - דלמא אפוקי אפקה ומאיניש אחרינא נפל: מתני'. מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרים או בשבילין שבשדות - הרי זה לא יגע בהן. מצא כלי באשפה, אם מכוסה - לא יגע בו, אם מגולה - נוטל ומכריז: גמ'. מאי טעמא? דאמרינן - הני אינש אצנעינהו, ואי שקיל להו לית להו למרייהו סימנא בגווייהו, הלכך לשבקינהו עד דאתי מרייהו ושקיל להו. ואמאי? ליהוי קשר סימנא? אמר רבי אבא בר זבדא, אמר רב, במקושרין בכנפיהן, דכולי עלמא הכי מקטרי להו. ולהוי מקום סימן? אמר רב עוקבא בר חמא, במדדין. אי במדדין, מעלמא אתו ומותרין! איכא למימר מעלמא אתו ואיכא למימר אינש אצנעינהו, והוה ליה ספק הינוח, ואמר רבי אבא בר זבדא, אמר רב, כל ספק הינוח - לכתחילה לא יטול, ואם נטל - לא יחזיר: מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו מגולה נוטל ומכריז: ורמינהו 'מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז, שכן דרך אשפה לפנות'? אמר רב זביד, לא קשיא, הא בכובי וכסי, הא בסכיני והמניק; בכובי וכסי - לא יגע, בסכיני והמניק - נוטל ומכריז. רב פפא אמר, הא והא בכובי וכסי, ולא קשיא, כאן באשפה העשויה לפנות, כאן באשפה שאינה עשויה לפנות. אשפה העשויה לפנות? אבידה מדעת היא! אלא באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה. בשלמא לרב פפא - היינו דקתני 'שכן דרך אשפה לפנות', אלא לרב זביד - מאי 'שכן דרך אשפה לפנות'? שכן דרך אשפה לפנות לה כלים קטנים: מתני'. מצא בגל ובכותל ישן - הרי אלו שלו. מצא בכותל חדש - מחציו ולחוץ שלו, מחציו ולפנים של בעל הבית. אם היה משכירו לאחרים - אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו: גמ'. תנא, 'מפני שיכול לומר לו של אמוריים הן'. אטו אמורים מצנעי, ישראל לא מצנעי? לא צריכא,