מסכת גיטין דף סט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 69]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252433 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252521 גיטין דף סט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א לברוקתי - ליתי עקרבא דשב חומרי ונייבשיה בטולא, ונישחוק תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה, ולימלי תלתא מכחלי בהאי עינא ותלתא מכחלי בהאי עינא; טפי לא לימלי, דאי לא - פקע עיניה. לשברירי דליליא - ניתי שודרא ברקא וניסר חדא כרעא מיניה וחדא כרעא מכלבא וניטרפו ינוקי חספא אבתריה ולימרו ליה 'אסא כלבא אכסא תרנגולא', וליגבי שב אומצי משבעה בתי וליתבינהו ניהליה בצינורא דדשא וניכלינהו בקלקולי דמתא, בתר הכי לפשוט שודרא ברקא ונימרו הכי 'שברירי דפלוני בר פלוניתא שבקינהו לפלוני בר פלוניתא', וליחרו לכלבא בבביתא דעיניה. לשברירי דיממא - ליתי שבעה סומקי מגווא דחיותא וניטוינהו אחספא דאומנא, וליתיב איהו מגואי ואיניש אחרינא מאבראי, ונימא ליה 'עוירא הב לי דאיכול', ונימא ליה האיך 'פתיחא סב איכול', ובתר דאכיל ליתבריה לחספא, דאי לא - הדרי עילויה. לדמא דאתי מנחירא - ליתי גברא כהן דשמיה לוי וליכתוב ליה לוי למפרע; ואי לא - ליתי איניש מעלמא וניכתוב ליה 'אנא פפי שילא בר סומקי' למפרע; ואי לא - ניכתוב ליה הכי 'טעם דלי במי כסף טעם דלי במי פגם'; ואי לא - ליתי עיקרא דאספסתא ואשלא דפורייא עתיקא וקורטסא ומוריקי וסומקא דלוליבא ונקלינהו בהדי הדדי, וליתי גבבא דעמרא וניגדול תרתי פתילתא ולטמיש בחלא וניגדבל בקיטמא הדין וניתיב בנחיריה; ואי לא - ליחזי אמת המים דאזלת ממזרח כלפי מערב, ונפסע וניקום חד כרעא להאי גיסא וחד כרעא להאי גיסא, ונישקול טינא בידיה דימינא מתותי כרעא דשמאליה ובידיה דשמאלא מתותי כרעא דימיניה, וניגדול תרתי פתילתא דעמרא וניטמיש בטינא וניתיב בנחיריה; ואי לא - ליתיב תותי מרזבא ונייתו מיא ולישדו עליה, ולימרו 'כי היכי דפסקי הני מיא ליפסוק דמיה דפלניא בר פלניתא'. לדמא דאתי מפומא - בדקינן ליה בגילא דחיטתא, אי סריך מריאה קאתי ואית ליה תקנתא, ואי לא - מכבדא קאתי ולית ליה תקנתא. אמר ליה רב אמי לרב אשי, והאנן איפכא תנן 'ניטל הכבד ולא נשתייר הימנה כלום, הריאה שניקבה או שחסרה'? אמר ליה, כיון דמפומיה קאתי - אימר איתמוחי איתמח. אמר מר, אי מריאה קאתי אית ליה תקנתא. מאי תקנתיה? ליתי שבעה כוני מפירמא דסילקא ושבעה כוני פירמא דכרתי וחמשה כוני פרידא ותלתא כוני דטלפחי וכונא דכמונא וכונא דחבלי וכנגדן כנתא פטירתא, וליבשיל וליכול ולישתי אבתריה שיכרא חריפא דטבת. לככא - אמר רבה בר רב הונא, ליתי תומא יחידאה ונימרסיה במישחא ומילחא, ונתביה אטופראי דאליונא דההוא גיסא דכייב ליה, ונהדר ליה גדנפא דלישא, וניזדהר לבישריה דקשי לחיורא. לחינכי - אמר רבי יוחנן, חומתי כי ממרו, ועיקרא דחומתי עדיף מממרו, ונינקוט בפומיה. הני לאוקומי. לבשולי - לייתי פארי דריש נפייא וטלפחי בעפרייהו ושובלילתא וחומרתא דכשותא, ונינקוט כאמגוזא בפומיה. לאיפתוחי - לינפח ליה חבריה תחלי חיורתא בגילא דחיטתא. לאסוקי - ליתי עפרא מטולא דבית הכסא וניגבול בדובשא וניכול דמעלי ליה. לברסם - ליתי כי פיסתקא דנישדור וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא ומלי תרוודא דובשא חיורא ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא, ונישלוקינהו בהדי הדדי, וכי בשיל נשדור בשיל ליה כוליה; ואי לא - ליתי רביעתא דחלבא דעיזא חיוורתי עמוד ב וניטייפיה אתלת קלחי כרבא וניבחשיה בגווזא דמרמהין, וכי בשיל גווזא במרמהין בשיל ליה כוליה; ואי לא - ליתי נפקי דכלבא חיורא וניגבול בנטפא, וכמה דאפשר נפקא לא ניכול דמפריק. לגירא - ליתי גירא דלילתא וניפכיה ונשדי מיא עלויה ונשתי; ואי לא - ליתי ממיא דאישתי מינייהו כלבא בליליא, וניזדהר מגילויא. לגילויא - אנפקא דחמרא חייא. למורסא - אנפקא דחמרא באהלא תולאנא. לפירחא דליבא - ליתי תלת ברושייאתא דשערי ונשטרינהו בכמכא דלא עבר עילויה ארבעין יומין, וניכול ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא. א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא, וכל שכן דפרח ליביה! אמר ליה, אנא ליוקרא דליבא אמרי; לפירחא דליבא - ליתי תלת ברושייאתא דחיטי ונישטרינהו בדובשא, וניכול ונישתי אבתרייהו חמרא חייא. לצרחא דליבא - ליתי תלת ביעי נינייא וביעתא דכמונא וביעתא דשומשימי, וליכול. לכאב מעי - ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא, וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא. רבין דמן נרש עבד לה לברתיה דרב אשי מאה וחמשין מהני דידן, ואתסיא. לכירצא - אנפקא דחמרא באטרפא דעראה. לכירצא חיורא - ליתי ביזרא גלגילא וניציירה בשיסתג וניתייריה במיא ונשתיה, ונזדהר מבינתא, דאי לא - מנקבא לה למעייניה. למיסר - סיסין רטיבא במיא. למישרא - יבישתא במיא. וסימנך, איצא רטיבא דסכר נהרא. לטחלא - ליתי שב ביני דמיא ונייבשינהו בטולא, וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא; ואי לא - ליתי טחלא דציפרתא דלא איפתח ונטחיא בתנורא ונוקי להדיה, ונימא 'כי היכי דיביש האי טחלא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא'; ואי לא - ניטחייה ביני אורבי דביתא חדתא ונימא הכי; ואי לא - ליבקי שכבא דשכיב בשבתא ונישקליה לידיה ונותבה אטחליה, ונימא 'כי היכי דיביש הא ידא נייבש טחליא דפלוני בר פלוניתא'; ואי לא - ניתי ביניתא וניטווייה בי נפחא וניכליה במיא דבי נפחא ונישתי ממיא דבי נפחא. ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא, אישתחיט ולא אישתכח לה טחלא. ואי לא - ליפתח חביתא דחמרא לשמיה. א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי, אי אית ליה חביתא דחמרא - לא אתי לקמיה דמר! אלא מרגל בפת שחרית, דמעליא לכולי גופיה. לרושחתא - ליתי אקיקא ואילווא ואספירכא ומרתכא וחומרתא דפילון ושיאפא דחמימתא, ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא ודעמר גופנא בסיתוא; ואי לא - לישתי שיכרא מרקא. לשיגרונא - ליתי פתיא דמוניני, וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]