מסכת יבמות דף מח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית
דרג סרטון זה
התחבר כדי לדרג
תיאור
לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228761 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228640 יבמות דף מח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ומותר בה מיד. אמר רבא, מאי טעמא דרבי שמעון בן אלעזר? דכתיב (שמות יב מד) 'כל עבד איש מקנת כסף' – 'עבד איש' ולא עבד אשה? אלא עבד איש אתה מל בעל כרחו, ואי אתה מל בן איש בעל כרחו. ורבנן? אמר עולא, כשם שאי אתה מל בן איש בעל כרחו, כך אי אתה מל עבד איש בעל כרחו. ואלא הכתיב 'כל עבד איש'? ההוא מיבעי ליה לכדשמואל, דאמר שמואל, המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור, שנאמר 'כל עבד איש מקנת כסף' – 'עבד איש' ולא עבד אשה? אלא עבד שיש לו רשות לרבו עליו קרוי עבד, ושאין רשות לרבו עליו אין קרוי עבד. מתקיף לה רב פפא, אימור דשמעת להו לרבנן ביפת תואר, דלא שייכא במצות, אבל עבד דשייך במצות, הכי נמי דאפי' רבנן מודו, דתניא, 'אחד גר ואחד לוקח עבד מן העובד כוכבים צריך לקבל', הא לוקח מישראל אין צריך לקבל; מני? אי רבי שמעון בן אלעזר, האמר לוקח מן העובד כוכבים נמי אין צריך לקבל, אלא לאו רבנן, וש"מ דלוקח מן העובד כוכבים צריך לקבל, אבל לוקח מישראל אין צריך לקבל. ואלא קשיא 'אחד גר ואחד עבד משוחרר'? כי תניא ההיא, לענין טבילה תניא. תנו רבנן, (דברים כא יב) 'וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה', רבי אליעזר אומר תקוץ, רבי עקיבא אומר תגדיל. אמר רבי אליעזר, נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים; מה להלן העברה, אף כאן העברה. רבי עקיבא אומר, נאמר עשיה בראש ונאמר עשיה בצפרנים; מה להלן ניוול, אף כאן ניוול. וראיה לדברי רבי אליעזר, (שמואל ב יט כה) 'ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך, לא עשה רגליו ולא עשה שפמו'. מאי עשיה? העברה. ת"ר, (דברים כא יג) 'ובכתה את אביה ואת אמה', עמוד ב ר' אליעזר אומר, 'אביה' - אביה ממש, 'אמה' - אמה ממש. ר"ע אומר, 'אביה' ו'אמה' זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר (ירמיה ב כז) 'אומרים לעץ אבי אתה' וגו'. 'ירח ימים'; 'ירח' - שלשים יום, ר"ש בן אלעזר אומר תשעים יום – 'ירח' שלשים, 'ימים' שלשים, 'ואחר כן' שלשים. מתקיף לה רבינא, אימא 'ירח' שלשים, 'ימים' שלשים, 'ואחר כן' כי הני? קשיא. ת"ר, מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אין מקיימין. אמר ליה ר' ישמעאל, הרי הוא אומר (שמות כג יב) 'וינפש בן אמתך'? א"ל, בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר. דכ"ע מיהת 'וינפש בן אמתך' - בעבד ערל כתיב; מאי משמע? דתניא, ''וינפש בן אמתך' - בעבד ערל הכתוב מדבר; אתה אומר בעבד ערל, או אינו אלא בעבד מהול? כשהוא אומר (דברים ה יד) 'למען ינוח עבדך ואמתך כמוך' - הרי עבד מהול אמור, הא מה אני מקיים 'וינפש בן אמתך'? בעבד ערל; 'והגר' - זה גר תושב, אתה אומר זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר 'וגרך אשר בשעריך' - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים 'והגר' זה גר תושב'. אמר רבי יהושע בן לוי, הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול - מגלגל עמו עד י"ב חדש; לא מל - חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא, כמאן? דלא כר' עקיבא, דאי ר"ע, האמר אין מקיימין! אמר להו רב פפא, אפילו תימא ר' עקיבא, הני מילי היכא דלא פסקא למילתיה, אבל היכא דפסקא למילתיה – פסקא. אמר רב כהנא, אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר לי, אי הכי, כי אמר ליה ר"ע בלוקח עבד בין השמשות - לישני ליה הא? חדא מתרי טעמי קאמר. שלח רבין משמיה דרבי אילעאי, וכל רבותי אמרו לי משמו, איזהו עבד ערל שמותר לקיימו? זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא, כמאן? דלא כרבי עקיבא, דאי ר"ע, האמר אין מקיימין! אמר להו רב פפא, אפילו תימא רבי עקיבא, ה"מ היכא דלא אתני בהדיה, אבל היכא דאתני – אתני. אמר רב כהנא, אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, וא"ל, אי הכי, כי קאמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו - לישני ליה הא? וליטעמיך, לישני ליה הך? אלא חד מתרי ותלת טעמי קאמר. יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי ור' יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק נפחא, ויתבי וקאמרי, עיר אחת היתה בארץ ישראל, ולא רצו עבדיה למול, וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש, וחזרו ומכרום לעובדי כוכבים. כמאן? כי האי תנא, דתניא, 'הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול - מגלגל עמו עד שנים עשר חדש; לא מל - חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים, ר' שמעון בן אלעזר אומר, אין משהין אותו בארץ ישראל מפני הפסד טהרות, ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר, שמא ישמע דבר וילך ויאמר לחברו עובד כוכבים'. תניא, רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר, מפני מה גרים בזמן הזה מעונין ויסורין באין עליהן? מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח. רבי יוסי אומר, גר שנתגייר כקטן שנולד דמי; אלא מפני מה מעונין? לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל. אבא חנן אומר משום ר' אלעזר, לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה. אחרים אומרים, מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה. אמר ר' אבהו ואיתימא ר' חנינא, מאי קראה (רות ב יב) 'ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות' וגומר: