מסכת סוטה דף יז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [sota 17]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249417 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249464 סוטה דף יז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. בא לו לכתוב את המגילה, מאיזה מקום הוא כותב? (במדבר ה יט) מ'ואם לא שכב איש וגו' ואת כי שטית תחת אישך', ואינו כותב 'והשביע הכהן את האשה', וכותב 'יתן ה' אותך לאלה ולשבועה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך', ואינו כותב 'ואמרה האשה אמן אמן'. רבי יוסי אומר, לא היה מפסיק. ר' יהודה אומר, כל עצמו אינו כותב אלא 'יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך' וגו', ואינו כותב 'ואמרה האשה אמן אמן': גמ'. במאי קא מיפלגי? בהאי קרא קמיפלגי, (במדבר ה כג) 'וכתב את האלות האלה הכהן בספר'. ר"מ סבר, 'אלות' - אלות ממש, 'האלות' - לרבות קללות הבאות מחמת ברכות, 'אלה' - למעוטי קללות שבמשנה תורה, 'האלה' - למעוטי צוואות וקבלות אמן. ורבי יוסי, כולהו כדקאמרת, 'את' לרבות צוואות וקבלות. ור"מ? 'את'ים לא דריש. ור' יהודה, כולהו במיעוטי דריש להו, 'אלות' - אלות ממש, 'האלות' - למעוטי קללות הבאות מחמת ברכות, 'אלה' - למעוטי קללות שבמשנה תורה, 'האלה' - למעוטי צוואות וקבלות. ורבי מאיר, מ"ש האי ה"י דמרבי ביה ומאי שנא האי ה"י דמעיט ביה? ה"י דגביה דריבויא - ריבויא היא, ה"י דגביה דמיעוטא – מיעוטא. והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן? אמר רבי תנחום (במדבר ה יט) 'הנקי' כתיב. דריש ר"ע, איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן, לא זכו - אש אוכלתן. אמר רבא, ודאשה עדיפא מדאיש, (מ"ט?) האי מצרף והאי לא מצרף. אמר רבא, מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה? זכתה - יוצא ממנה בן כאברהם אבינו דכתיב ביה (בראשית יח כז) 'עפר ואפר', לא זכתה - תחזור לעפרה. דריש רבא, בשכר שאמר אברהם אבינו 'ואנכי עפר ואפר', זכו בניו לב' מצות, אפר פרה ועפר סוטה. והאיכא נמי עפר כיסוי הדם? התם הכשר מצוה איכא, הנאה ליכא. דרש רבא, בשכר שאמר אברהם אבינו (בראשית יד כג) 'אם מחוט ועד שרוך נעל', זכו בניו לב' מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפלין. בשלמא רצועה של תפלין, דכתיב (דברים כח י) 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ותניא 'ר"א הגדול אומר אלו תפלין שבראש', אלא חוט של תכלת מאי היא? דתניא, 'היה ר"מ אומר, מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד י) 'ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר' וכתיב (יחזקאל א כו) 'כמראה אבן ספיר דמות כסא': מתני'. אינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על עמוד ב הדיפתרא, אלא על המגילה, שנאמר (במדבר ה כג) 'בספר'. ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם, אלא בדיו, שנאמר (במדבר ה כג) 'ומחה' - כתב שיכול למחות: גמ'. אמר רבא, מגילת סוטה שכתבה בלילה – פסולה, מ"ט? אתיא 'תורה' 'תורה'; כתיב הכא (במדבר ה ל) 'ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת', וכתיב התם (דברים יז יא) 'על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט' - מה משפט ביום אף מגילת סוטה ביום. כתבה למפרע – פסולה, דכתיב 'וכתב את האלות האלה' - כי דכתיבא. כתבה קודם שתקבל עליה שבועה – פסולה, [שנא'] 'והשביע' ואחר כך 'וכתב'. כתבה איגרת – פסולה, 'בספר' אמר רחמנא.