מסכת קידושין דף פ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 80]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257529 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257448 קידושין דף פ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א לא שנו אלא בקדשי הגבול, אבל ביוחסין לא. ורבי יוחנן אמר, אפילו ביוחסין. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דא"ר חייא בר אבא, א"ר יוחנן, מלקין על החזקות, סוקלין ושורפין על החזקות, ואין שורפין תרומה על החזקות. מלקין על החזקות - כרב יהודה, דאמר רב יהודה הוחזקה נדה בשכינותיה בעלה לוקה עליה משום נדה; סוקלין ושורפין על החזקות - כדרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא איש ואשה תינוק ותינוקת שהגדילו בתוך הבית נסקלין זה על זה ונשרפין זה על זה, א"ר שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא מעשה באשה שבאת לירושלים ותינוק מורכב לה על כתיפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום, לא מפני שבנה ודאי - אלא מפני שכרוך אחריה; ואין שורפין תרומה על החזקות - דאמר ר' שמעון בן לקיש, שורפין על החזקות, ור' יוחנן אומר אין שורפין. ואזדו לטעמייהו, דתנן 'תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו - ר"מ מטהר, וחכמים מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח', והוינן בה - מאי טעמיה דר"מ? קסבר רוב תינוקות מטפחין ומיעוט אין מטפחין, ועיסה בחזקת טהרה עומדת, וסמוך מיעוטא לחזקה - איתרע ליה רובא. ורבנן, מיעוטא כמאן דליתא דמי, רובא וחזקה - רובא עדיף. אר"ל משום רבי אושעיא, זו היא ששורפין עליה את התרומה. ר' יוחנן אמר, אין זו חזקה ששורפין עליה תרומה. אלא איזו חזקה לרבי יוחנן ששורפין עליה את התרומה? כדתנן 'עיסה בתוך הבית ושרצים וצפרדעים מטפלין שם ונמצאו חתיכות בעיסה - אם רוב שרצים טמאה, אם רוב צפרדעים טהורה'. תניא כותיה דרבי יוחנן, 'שני דברים אין בהם דעת לישאל ועשאום חכמים כמה שיש בהם דעת לישאל - תינוק ועוד אחרת'. תינוק - הא דאמרן, ועוד אחרת מאי היא? עיסה בתוך הבית ותרנגולים ומשקים טמאים שם ונמצאו עמוד ב נקורים נקורים בעיסה - תולין לא אוכלין ולא שורפין. א"ר יהושע בן לוי, לא שנו אלא במשקים לבנים, אבל במשקים אדומים - אם איתא דנקיר מידע ידיע'. ודילמא בלעתינהו עיסה? א"ר יוחנן, דבר זה שמע בריבי ופירושו לא שמע - לא שנו אלא במשקים צלולים שבבואה של תינוק ניכר בה, אבל משקים עכורים - לא: מתני'. לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. רבי שמעון אומר, אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים, בזמן שאשתו עמו, וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקירוב בשר, ואם הגדילו - זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו: גמ'. מ"ט? תנא דבי אליהו, הואיל ונשים דעתן קלות עליהן. מנא הני מילי? א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל, רמז ליחוד מן התורה מנין? שנאמר (דברים יג ז) 'כי יסיתך אחיך בן אמך' - וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית? אלא לומר לך, בן מתייחד עם אמו, ואסור להתייחד עם כל עריות שבתורה. פשטיה דקרא במאי כתיב? אמר אביי, לא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא בן אב דסני ליה ועייץ ליה עצות רעות, אלא אפילו בן אם דלא סני ליה - אימא צייתי ליה, קמ"ל. נימא מתני' דלא כאבא שאול, דתניא 'כל שלשים יום יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ושני אנשים אבל לא באיש אחד ושתי נשים, אבא שאול אומר אף באיש אחד ושתי נשים'? אפילו תימא אבא שאול, בשעת אנינות תביר יצריה. ורבנן, סברי לה כר' יצחק, דאמר רבי יצחק, (איכה ג לט) 'מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו' - אפילו בשעת אנינותו של אדם יצרו מתגבר עליו. ואבא שאול, כי כתיב ההוא במתרעם על מדותיו כתיב, והכי קאמר, מה יתרעם על מדותיו? וכי גבר על חטאיו? דיו חיים שנתתי לו! ורבנן, כי ההוא מעשה דההיא איתתא דהוה עובדא ואפיקתיה: אבל אשה אחת: אמר רב יהודה, אמר רב, לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים - אפילו בי עשרה נמי לא. הוה מעשה והוציאוה עשרה במטה. אמר רב יוסף, תדע דמיחברי בי עשרה וגנבי כשורא ולא מיכספי מהדדי. נימא מסייע ליה 'מוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך' - תלמידי חכמים אין, אינשי דעלמא לא! שאני תלמידי חכמים דידעי