מסכת גיטין דף יג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 13]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252377 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252465 גיטין דף יג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה, הלא אוכלים בתרומה, וזה אינו אוכל! שפיר קאמר להו! אמר רבא, היינו דקא מהדרי ליה במתני' 'מפני שהוא קנינו' - דאי בעי שקיל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה. ולרבי מאיר, תינח עבד כהן, עבד ישראל מאי איכא למימר? אמר רבי שמואל בר רב יצחק, מפני שמפסידו משפחה כנענית. אדרבה, הרי הוא מתירו בבת חורין! עבדא בהפקירא ניחא ליה, זילא ליה, שכיחא ליה, פריצה ליה: מתני'. האומר 'תנו גט זה לאשתי' 'שטר שחרור זה לעבדי', ומת - לא יתנו לאחר מיתה. 'תנו מנה לאיש פלוני ומת' - יתנו לאחר מיתה: גמ'. אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב, והוא שצבורין ומונחין בקרן זוית. במאי עסקינן? אילימא בבריא - כי צבורין מאי הוי? הא לא משך! ואלא בשכיב מרע - מאי איריא צבורין? כי אין צבורין נמי, דהא קיי"ל דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו! א"ר זביד, לעולם בבריא, וכדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא, אמר רב, מנה לי בידך תנהו לו לפלוני - במעמד שלשתן קנה. רב פפא אמר, לעולם בשכ"מ, וכאידך דרב, דאמר רב, שכ"מ שאמר תנו מנה לפלוני מנכסי, 'מנה זה' – נותנין, 'מנה סתם' - אין נותנין, חיישינן שמא מנה קבור קאמר. והלכתא, לקבורה לא חיישינן. רב פפא מאי טעמא לא אמר כרב זביד? עמוד ב קסבר רב פפא, כי אמר רב - לא שנא במלוה ולא שנא בפקדון. רב זביד מ"ט לא אמר כרב פפא? לא מיתוקמא מתני' בשכיב מרע, ממאי? מדקתני 'האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת - לא יתנו לאחר מיתה', טעמא דמת, הא מחיים נותנין! טעמא דאמר תנו, הא לא אמר תנו - אין נותנין, ושכיב מרע - אע"ג דלא אמר תנו נותנין, דתנן 'בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו, חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא; רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן'. מתקיף לה רב אשי, ומאן נימא לן דמתני' רבי שמעון שזורי היא? דלמא רבנן היא? גופא, אמר רב הונא, אמר רב, מנה לי בידך תנהו לו לפלוני - במעמד שלשתן קנה. אמר רבא, מסתברא מילתיה דרב – בפקדון, אבל במלוה – לא; והאלקים, אמר רב אפילו במלוה! אתמר נמי, אמר שמואל משמיה דלוי, מלוה לי בידך תנהו לו לפלוני - במעמד שלשתן קנה. וטעמא מאי? אמר אמימר, נעשה כאומר לו בשעת מתן מעות 'שעבדנא לך לדידך ולכל דאתו מחמתך'. א"ל רב אשי לאמימר, אלא מעתה הקנה לנולדים דלא הוו בשעת מתן מעות, הכי נמי דלא קנו? דאפילו לר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם - ה"מ לדבר שישנו בעולם, אבל לדבר שאינו בעולם לא! אלא א"ר אשי,