הרב אריה שפירא - שיעור לנשים | דרך השם | 19 חלק א המשך לאות י | ימות המשיח ותחיית המתים - תשפו

דרך ה' חלק א' פרק ג' – על החטא, תיקון העולם, ימות המשיח ותחיית המתים א. מצב העולם לפני החטא ואחריו לפני חטא אדם הראשון המציאות הייתה מאוזנת: הטוב והרע היו בשווי־משקל. הרע לא יצא מגבולותיו ולא קלקל את המציאות. עבודת האדם הייתה קלה וקצרה; התיקון היה נעשה תוך כדי העבודה. אילו היה אוכל מעץ החיים – היה חי לעולם ומתוקן בתוך המציאות. אחרי החטא “ארורה האדמה בעבורך” – הרע התעצם בעולם. העבודה הפכה קשה וארוכה (ששת אלפי שנים). הטוב והרע התערבבו, ועיקר עבודת האדם כיום היא הבחנה בין טוב לרע. נוסף על כך יש צורך להידבק בעץ החיים – אור התורה. כיום אין ציפייה לגלות שלמות תוך כדי העבודה; העולם במצב שלא יכול לקבל שלמות נצחית לפני שיחול שינוי מהותי. ב. תיקון המוות ותחיית המתים הגוף לאחר החטא הגוף נפגם ואין הוא מסוגל לקבל את השלמות הנשמתית. לכן יש צורך ב"זריעה מחדש" – הגוף יתבטל ויחזור בתחיית המתים בצורתו המתוקנת. ברגע התחייה כל השלמויות שנקנו בכוח בעולם הזה – יתגלו בפועל בבת אחת. העולם כולו יעבור זיכוך ויתפרד מיסוד הרע. עולם שלאחר התחייה זהו עולם שאין בו רע כלל. עליו נאמר “עין לא ראתה אלוקים זולתך” – אפילו הנביאים לא יכלו להשיגו. זה נקרא "עולם הבא". ג. ששת אלפי שנים ו"חַד חָרוּב" ששת אלפי שנים – עולם העבודה העולם כולו מתקיים במבנה של טוב ורע. האלף השביעי – חד חרוב לא "חורבן" ח"ו, אלא חורבן של תנאי הרע. העולם עולה למדרגת זיכוך, “ובילה המוות לנצח”. זהו מעבר למצב של עולם בתנאי טוהר מוחלט. מה יהיה לאחר האלף השביעי? העלייה נמשכת מדרגה לדרגה לנצח. חכמי הסוד דיברו עד אלף העשירי – מעבר לזה אין לנו שפה לדבר. ד. ימות המשיח תהליך ההכנה כבר בעיצומו אנו בסוף האלף השישי—שנים של "עקבתא דמשיחא". כל התהליכים הטכנולוגיים, ההיסטוריים ושיבת ישראל לארצו — הם חלק מהכנות לגאולה. ימות המשיח עצמם כל הנבואות שנאמרו — נאמרו על התקופה הזו, לא על האלף השביעי. זו תקופת ביניים שיש בה עדיין עבודה ובחירה, אלא שהבחירה תיעשה בצל של גילוי אלוקי גדול יותר. עבודת ה' בימות המשיח עדיין יש בחירה, אך הרע נחלש מאוד. העבודה תהיה דומה לימים של שלמה המלך: גילוי גדול, שפע, נבואה, עומק רוחני, מעט עיסוק עם השקר. גם אומות העולם יתקרבו לאמת. ה. תחיית המתים – שני שלבים תחיית הצדיקים הראשונה בתחילת ימות המשיח. הצדיקים הראויים קמים כדי להשתתף בשמחת הגאולה ובבניין העולם. התחייה הכללית בסוף האלף השישי. עליה נאמר “ורבים מישני אדמת עפר יקיצו”. כולם קמים לדין הגדול—ראויים לחיי עולם זוכים; מי שאינו ראוי – נדחה. ו. משמעות העבודה בימינו רוב עבודתנו כיום בירור בין טוב לרע. סילוק טומאה, תיקון המידות, זיכוך המחשבה. אך התכלית האמיתית דבקות — "לאהבה את ה' אלוקיך וללכת בדרכיו". כלומר לא רק בירור, אלא גם עבודה לבבית פנימית, לימוד תורה בפנימיות, מצוות מתוך אהבה. יחס לתקופתנו אין צורך לפחד מן הגאולה — “טוב בעיניך לברך את ישראל”. האתגרים קיימים, אך אין להתעלם מהטובה האלוקית הנגלית בדורנו.