מסכת נדרים דף י - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 10]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240158 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240247 נדרים דף י להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אפילו תימא רבי יהודה, כי א"ר יהודה - בנדבה, בנדר לא אמר. והקתני 'טוב מזה ומזה נודר ומקיים? תני 'נודב ומקיים'. מ"ש נודר דלא - דילמא אתי בה לידי תקלה, נדבה נמי דילמא אתי לידי תקלה? רבי יהודה לטעמיה, דאמר 'אדם מביא כבשתו לעזרה ומקדישה וסומך עליה ושוחטה'. תינח נדבה דקרבנות, נדבה דנזירות מאי איכא למימר? רבי יהודה לטעמיה, דתניא, 'רבי יהודה אומר, חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת, לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם, מה היו עושין? עומדין ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום; ר' שמעון אומר, לא נדרו בנזיר, אלא הרוצה להביא עולה - מתנדב ומביא, שלמים - מתנדב ומביא, תודה וארבעה מיני לחמה - מתנדב ומביא, אבל בנזירות לא התנדבו כדי שלא יקראו חוטאין, שנאמר (במדבר ו יא) 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש''. אמר אביי, שמעון הצדיק ורבי שמעון ור' אלעזר הקפר - כולן שיטה אחת הן, דנזיר חוטא הוי. שמעון הצדיק ורבי שמעון - הא דאמרן. ורבי אלעזר הקפר ברבי – דתניא, 'ר' אלעזר הקפר ברבי אומר, 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש'; וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים ק"ו; ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין - נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר - על אחת כמה וכמה! מכאן כל היושב בתענית נקרא חוטא'. והדין קרא בנזיר טמא כתיב? משום דשנה בחטא הוא: מתני'. האומר (לחבירו) 'קונם' 'קונח' 'קונס' - הרי אלו כינויין לקרבן. 'חרק' 'חרך' 'חרף' - הרי אלו כינויין לחרם. 'נזיק' 'נזיח' 'פזיח' - הרי אלו כינויין לנזירות. 'שבותה' 'שקוקה' נודר במוהי - הרי אלו כינויין לשבועה: גמ'. איתמר, כינויין - ר' יוחנן אמר לשון אומות הן, ר"ש בן לקיש אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו, וכן הוא אומר (מלכים א יב לג) 'בחדש אשר בדא מלבו'. וטעמא מאי תקינו רבנן כינויין? דלא לימא 'קרבן'. ולימא קרבן? דילמא אמר 'קרבן לה''. ולימא 'קרבן לה''? דילמא אמר 'לה'' ולא אמר 'קרבן', וקא מפיק שם שמים לבטלה. ותניא, 'רבי שמעון אומר, עמוד ב מנין שלא יאמר אדם 'לה' עולה' 'לה' מנחה' 'לה' תודה' 'לה' שלמים'? ת"ל (ויקרא א ב) 'קרבן לה'', וק"ו, ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן - אמרה תורה 'קרבן לה'', לבטלה על אחת כמה וכמה!' לימא כתנאי, 'בש"א כינויי כינויין אסורין, ובה"א כינויי כינויין מותרין'; מאי לאו - מ"ד כינויי כינויין אסורין - קסבר (כינויי) כינויין לשון אומות הן, ולמ"ד מותרים - קסבר לשון שבדו להן חכמים? לא, דכולי עלמא כינויין לשון אומות הן, וב"ש סברי בהני נמי משתעי אומות, ובית הלל סברי בהני לא משתעי אומות. ואיבעית אימא, ב"ש סברי גזרינן כינויי כינויין משום כינויין, וב"ה סברי לא גזרינן כינויי כינויין משום כינויין: ה"ד כינויי כינויין דנדרים? תני רב יוסף 'מקנמנא מקנחנא מקנסנא'. ה"ד כינויי כינויין דחרם? תני מפשאה 'חרקים חרכים חרפים'. כינויי כינויין דנזירות? תני רב יוסף 'מחזקנא מנזחנא מפיחנא'. איבעיא להו, 'מיפחזנא' מאי? 'מיתחזנא' מאי? 'מיתעזנא' מאי? אמר ליה רבינא לרב אשי, 'קינמא' (קינמא) מאי? קונם קאמר, או דילמא (שמות ל כג) 'קינמן בשם' קאמר? א"ל רב אחא בריה דרב חייא לרב אשי, 'קינה' מאי? קינה של תרנגולין קאמר, או דילמא לשון דקונם? תיבעי כינויי כינויין דשבועה ה"ד? 'שבואל' 'שבותיאל' 'שקוקאל'. 'שבואל' שבואל בן גרשום משמע? אלא 'שבובאל'. 'שבותיאל' 'שקוקאל' מהו? אמר שמואל, אמר 'אשיבתא' - לא אמר כלום, 'אשקיקא' - לא אמר כלום, 'קרינשא' - לא אמר כלום: נדר במוהי הרי אלו כינויין: תניא, 'רשב"ג אומר, האומר במוהי - לא אמר כלום, במומתא דאמר מוהי - הרי אלו כינויין לשבועה': מתני'. האומר 'לחולין שאוכל לך', 'לא כשר' ו'לא דכי', 'טהור' ו'טמא', 'נותר' ו'פיגול' – אסור. 'כאימרא' 'כדירים' 'כעצים' 'כאשים' 'כמזבח' 'כהיכל' 'כירושלים', נדר באחד מכל משמשי המזבח - אע"פ שלא הזכיר קרבן ה"ז נדר בקרבן. רבי יהודה אומר, האומר 'ירושלים' - לא אמר כלום: