מסכת קידושין דף יח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 18]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257467 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257385 קידושין דף יח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. רב חייא בר אבין, א"ר יוחנן, עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, דכתיב (דברים ב ה) 'כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר'. ודלמא ישראל מומר שאני? אלא מהכא (דברים ב ט) 'כי לבני לוט נתתי את ער ירושה'. ורב חייא בר אבין מאי טעמא לא אמר כרבא? מי כתיב (ויקרא כה נ) 'וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו'? ורבא מאי טעמא לא אמר כרב חייא בר אבין? משום כבודו דאברהם שאני: תנו רבנן, יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי; יש בעברי - שהוא יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון מה שאין כן בעבריה, ויש בעבריה - שהרי עבריה יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית ומפדין אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי: אמר מר יש בעברי שאין בעבריה. ורמינהי 'יתירה עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין'? אמר רב ששת, כגון שיעדה. יעדה? פשיטא, גיטא בעיא! מהו דתימא לא ליבטלה הילכתא מינה, קמ"ל. אי הכי אמאי יוצאה בסימנין? ה"ק, אם לא יעדה - יוצאה אף בסימנין: ואינה נמכרת ונשנית: מכלל דעבד עברי נמכר ונשנה? והתניא '(שמות כב ב) 'בגניבתו' - ולא בכפילו, 'בגניבתו' - ולא בזממו, 'בגניבתו' - כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו'? אמר רבא, לא קשיא, כאן בגניבה אחת, כאן בשתי גניבות. א"ל אביי, 'בגניבתו' טובא משמע! אלא אמר אביי, לא קשיא, כאן באדם אחד, כאן בשני בני אדם. ת"ר, גניבו אלף ושוה חמש מאות - נמכר וחוזר ונמכר. גניבו חמש מאות ושוה אלף - אינו נמכר כלל. ר' אליעזר אומר, אם היה גניבו כנגד ממכרו – נמכר, ואם לאו - אינו נמכר. אמר רבא, בהא זכנהו ר"א לרבנן - דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין נמכר, דנמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו, ה"נ נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי גניבתו: ומפדין אותה בעל כרחו: סבר רבא למימר, בעל כרחיה דאדון. א"ל אביי, מאי ניהו - דכתבנא ליה שטרא אדמיה? אמאי? נקיט מרגניתא בידיה - יהיבנא ליה חספא? אלא אמר אביי, בעל כרחיה דאב, משום פגם משפחה. אי הכי עבד עברי נמי, נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה? הדר אזיל ומזבין נפשיה! ה"נ הדר אזיל ומזבין לה! הא קתני אינה נמכרת ונשנית, ומני? ר"ש היא, דתניא 'מוכר אדם את בתו לאישות ושונה, לשפחות ושונה, לאישות אחר שפחות, אבל לא לשפחות אחר אישות; רש"א, כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות - כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות'. ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא '(שמות כא ח) 'בבגדו בה' – עמוד ב כיון שפירש טליתו עליה שוב אין רשאי למוכרה, דברי ר"ע; ר"א אומר, 'בבגדו בה' - כיון שבגד בה שוב אין רשאי למוכרה'. במאי קמיפלגי? ר"א סבר יש אם למסורת, ור"ע סבר יש אם למקרא, ור"ש סבר יש אם למקרא ולמסורת: בעי רבה בר אבוה, יעוד - נישואין עושה או אירוסין עושה? נפקא מינה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, מאי? תא שמע 'בבגדו בה - כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למוכרה'; זבוני הוא דלא מזבין לה, הא יעודי מייעד לה, ואי אמרת נישואין עושה - כיון דנישאת שוב אין לאביה רשות בה! אלא לאו שמע מינה, אירוסין עושה! אמר רב נחמן בר יצחק, הכא בקידושין דעלמא קאי, וה"ק, כיון שמסרה אביה למי שנתחייב בשארה כסותה ועונתה - שוב אין יכול למוכרה. ת"ש 'אין מוכרה לקרובים; משום רבי אליעזר אמרו מוכרה לקרובים, ושוין שמוכרה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט' - האי אלמנה היכי דמי? אילימא דקדיש נפשה - אלמנה קרי לה? ואלא דקדשה אביה - מי מצי מזבין לה? והא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות! ואמר רב עמרם, א"ר יצחק, הכא בקדושי יעוד ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, ואי אמרת נישואין עושה - כיון שנישאת שוב אין לאביה רשות בה! ואלא מאי? אירוסין עושה? 'ושוין שמוכרה'? הא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות! אלא מאי אית לך למימר? שאני אירוסין דידה מאירוסין דאביה, אפילו תימא נישואין עושה - שאני נישואין דידה מנישואין דאביה. האי מאי; בשלמא אירוסין מאירוסין שאני, אלא נישואין מנישואין