שיעור 16 - הפוטנציאל שיש בך גדול ממה שאתה חושב

יש בעולם שתי מציאויות: קדושה וקליפה. קדושה — זה חיבור לבורא עולם. קליפה — זה מה שמסתיר את החיבור הזה. אבל כאן בעל התניא מגלה יסוד מטלטל: ההגדרה של קדושה לא מתחילה במעשה — היא מתחילה במנוע. מאיזה מקום אתה פועל? האם מהמקום של: מה אני מקבל? או מהמקום של: מה בורא עולם רוצה ממני? בפרק הזה אנחנו לומדים יסוד עמוק עוד יותר: כל יהודי — במהות שלו — שייך לקדושה. גם אם בפועל הוא רחוק. גם אם הוא לא מרגיש. גם אם הוא לא חי כך ביום־יום. בתוך כל יהודי יש ניצוץ אלוקי, פוטנציאל פנימי של קדושה, שאינו תלוי במצב, במעשים או בתחושות. הנפש הבהמית יכולה להסתיר, אבל היא לא יכולה לבטל את המהות. הקדושה היא מי שאתה. לא משהו שאתה צריך להפוך להיות — אלא משהו שאתה צריך לחשוף. שאלות שעליהן נתנו מענה בפרק: מה ההבדל האמיתי בין קדושה לקליפה? האם קדושה נמדדת לפי מעשים — או לפי המניע? איך יכול להיות שכל יהודי שייך לקדושה, גם אם בפועל הוא רחוק? מהו הפוטנציאל האלוקי שקיים בתוך כל אחד מאיתנו? איך הנפש הבהמית מסתירה את המהות האמיתית שלנו? פרקטיקה לשבוע הקרוב: במהלך היום, עצרו לרגע לפני פעולה משמעותית — ושאלו את עצמכם: מה מניע אותי עכשיו? הרצון לקבל — או הרצון לתת? האגו — או הנשמה? אין צורך לשנות מיד. רק לזהות. המודעות היא הצעד הראשון לחיבור למהות האמיתית שלכם. תודה שהאזנתם וצפיתם.