ביקור ראש ישיבת חברון הג"ר דוד כהן בבית רשכבה"ג רבי משה הלל הירש. פסח תשפ"ה

אהבתם את הסרטון - תעשו לייק לחץ על הרשמה למינוי כדי להתעדכן על סרטונים חדשים ומעניינים - ההרשמה בחינם תכתבו תגובה מה דעתכם על הסרטון. You liked the video - Like Click Subscribe to Subscribe to stay up to date on new and interesting videos - Free Registration Write a comment What you think of the video. תמלול השיחה בין ראש ישיבת חברון הרב דוד כהן חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה למנהיג הדור הרב משה הלל הירש: מדפיסים מחדש את שו"ת הרא"ש, יש בו חידוש שלא היה עד כה !וזו היא ההגדה לבן שזוכר בה יציאות מצרים, מורא'דיג וזו היא ההגדה בתשובות הרא"ש הרגיל זה לא נמצא כן, זה חדש, שעכשיו מצאו !מורא'דיג, לא יאומן זה נותן הבנה חדשה ברמב"ן לא יצא ידי חובותו בפסח ומצה עצמה מורא'דיג, לא יאומן, והיא עצמה סיפור יציאת מצרים, ולכן לא מברכים כי יש סיפור בפעולה עצמה תלמיד מהישיבה עורך את זה, והוא הביא לי ?עוד לא יצא לא הבנתי שראש הישיבה יהנה מזה ודאי, זה דבר נפלא ברש"י יש לשון כזה 'למען תזכור, על ידי הפסח והמצה, אבל פה כתוב שזה בעצמו סיפור יציאת מצרים קראתי הרבה בהגדה שלכם, מאוד נהנתי יישר כח, ברוך השם היה לי תועלת רב ממנו במהדורה חדשה בודאי נביא את דברי התשובות הרא"ש הרמב"ן שמבאר ליל שימורים, לעבוד לפניו, ומביא 'לזכור הניסים, ואכילת הפסח, והלל והודאה', אבל מצה הוא לא מביא רק פסח, ולא מצה ?מה הפשט לא יודע פסח יש בו יותר עבודה, מה העבודה הזאת לכם ?מה שרה"י מביא הרבה מרבי חיים, מאיפה זה גאולה ופדיון בהגדת בריסק זה מובא, מפי השמועה רבי משה שפירא אמר לי את זה מזמן, הוא שמע את זה מחיים בן הגרי"ז החילוק בין עבד בעצם לשיעבוד בפועל הווארט שמעתי מכבר, זה מפורסם, רק חסר לי הבנה במבית עבדים פדיתנו, הרי גם יכול להיות שנותנים כסף ונקרא פדיון הקרן, ולא המהות בגאון פרשת ראה כתוב שנתנו בכורי מצרים תחת בכוריהם הראש ישיבה גם מביא דבר ידוע מהרב הוטנר הקשר בין הודאה להודיה שהכוונה שמכיר ומודה, ויל"ד האם הודאה זה רק ההכרה, כי לכאורה יש בה עוד שלב אחרי ההכרה של הטוב שנעשה לו אני חשבתי, שיש מי שאני חייב להודות לו, ויש שאני מכיר בו שהיה היה צודק ובשניהם, במדה מסוימת יש לו ענין של כניעה כלפי ההוא, שמכיר שיש בו משהו יותר ממנו הוא תיקן אותי אני תלוי בו, אין לי כח משלי כמו שכורעים במודים, וזה הצד השווה בין הודיה להודאה הראש ישיבה רק מוסיף עוד שלב בדבר הזה אני מקפיד, הרי צריכים לומר טעמי המצווה של פסח מצה מרור, ובטעם של מצה הרי יש בו מחלוקת להר"ן בגלל הזירוז קודם שיצאו, ולהרמב"ן על שם המהירות לאחר שיצאו, וצריכים להזכיר בהגדה את טעמי המצווה לשתי השיטות אני תמיד מזכיר את מחלוקת הראשונים שצריכים לכוון שני הטעמים ברמב"ם הלשון שהמצה הוא על שם שנגאלו, ולא כתוב יותר, אבל בהגדה כן כתוב על שם שלא הספיק ובלא הספיק יש שני הביאורים זה נכנס בקיום ממש, שתי שיטות אלו נכללים בקיום המצוה ממש יש מהגאון בספירת העומר, בהגהות הגר"א, שהוא לומד פשט במחבר שברכת ספירת העומר שווה לברכת קריאת שמע היינו שיש עניין לברך את הברכה גם לולא היותו ברכת המצווה שמברכים בעת קיום המצוה ואף אם כבר יצא את עצם הספירה, אם עדיין לא בירך יכול לברך, כמו בברכת קריאת שמע שמברכים גם אחרי שכבר יצאו ק"ש רה"י יודע מזה?, זה דבר נורא ?מה הפשט בזה שיש דבר מיחוד בברכת ספירת העומר ?לא סתם ברכת המצוות חשבתי שאולי מכיון שכל ענין של ספירת העומר לתורה, וכמו שרבי חיים אומר שהברכה הוא על תורה, כן ברכת הספירה שמביאה לתורה והברכה הזו יש בה חשיבות מיוחדת, והיא שונה מכל הברכות !נפלא וכן הדבר מסתמא בברכת קריאת שמע, שהברכה הוא על הקריאת שמע ולא על מצות קריאת שמע זה הדמיון, וזה כאותו הגדר של ברכת התורה אף פעם לא הבנתי פשט בדברי הגאון, נפלא מאוד אלא שצריכים לחדש ולומר שזה עדיין נקרא ספירה מה שסופר שוב אחרי שיצא רה"י אומר שיעור בישיבה לא, בחברון , במנין ?על מה רה"י דיבר באגדה, במסיבת חג מדברים באגדה דברנו שיעור על מרור במשכנות יעקב, ומישהו הביא משו"ת שמביא מהראש ישיבה, על מרור, דרך רחוקה ?ראש הישיבה דיבר על מרור בדרך רחוקה לא עכשיו אולי זה מלפני זמן דיקדוק מהרשב"ם בדף קכ מהרשב"ם, נגד הבריסקע רב שאפשר לסמוך על פסח שני מזמן אמרנו את זה, אלא שמישהו הדפיס את זה עכשיו שהקב"ה יתן לראש הישיבה הבריאות והכח להמשיך להשפיע תורה ויראת שמים על כל כלל ישראל, עם כל הכח בעזר השם שראש הישיבה ינהג כמו שראש הישיבה כדרכו