מסכת גיטין דף מב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 42]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252406 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252494 גיטין דף מב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בעבד של שני שותפין ודברי הכל. אמר רבה, מחלוקת בששיחרר חציו והניח חציו, אבל שיחרר חציו ומכר חציו או נתן במתנה חציו - כיון דקנפיק מיניה כוליה דברי הכל קנה. אמר ליה אביי, ובכולו לא פליגי? והתני חדא 'הכותב נכסיו לשני עבדיו - קנו ומשחררין זה את זה', ותניא אידך 'האומר כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדיי - אף עצמם לא קנו', מאי לאו הא רבי והא רבנן? לא, אידי ואידי רבנן, הא דאמר כולו, הא דאמר חצי חצי. והא מדקתני סיפא 'ואם אמר חצי חצי לא קנו', מכלל דרישא דאמר כולו? פרושי קא מפרש - אף עצמן לא קנו, כיצד? כגון דאמר חצי חצי. הכי נמי מסתברא, דאי ס"ד רישא דאמר כולו - השתא אמר כולו לא קנו, אמר חצי חצי מיבעיא? אי משום הא לא איריא; תנא סיפא לגלויי רישא, שלא תאמר רישא דאמר חצי חצי אבל אמר כולו קנו, תנא סיפא דאמר חצי חצי, מכלל דרישא דאמר כולו ואפ"ה לא קנו. ואיבעית אימא, לא קשיא, כאן בשטר אחד, כאן בשני שטרות. בשטר אחד, מאי איריא חצי חצי, אפי' אמר כולו נמי לא קנו? ה"נ קאמר, אף עצמן לא קנו, בד"א? בשטר אחד, אבל בשני שטרות קנו, ואם אמר חצי חצי אף בשני שטרות נמי לא קנו. ואיבעית אימא, ל"ק, כאן בבת אחת, כאן בזה אחר זה. בשלמא בתרא לא קני - דהא קני ליה קמא, אלא קמא - ליקני נפשיה ולקנייה לחבריה? אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא. רב אשי אמר, שאני התם דקא קרי להו עבדיי. א"ל רפרם לרב אשי, ודלמא עבדיי שהיו כבר? מי לא תנן 'הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר קרקע כל שהוא לא יצא לחירות, ר' שמעון אומר לעולם הוא בן חורין עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן'; טעמא דאמר [חוץ מאחד מרבוא שבהן], הא לא אמר הכי קני, אמאי? והא עבד קא קרי ליה? אלא עבדי שהיה כבר, הכא נמי עבדיי שהיו כבר! נגחו שור - יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו. אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא בת חורין? איסורא לא קאמרינן. ת"ש 'המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין - נותן חצי קנס לרבו עמוד ב וחצי כופר ליורשיו', אמאי? הכי נמי לימא יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו! שאני הכא דקא כליא קרנא. ואלא ה"ד דלא קא כליא קרנא? כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור. הניחא לאביי דאמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה – שפיר, אלא לרבא דאמר אינו נותן לו אלא שבתו שבכל יום ויום - האי שור הוא, ושור אינו משלם אלא נזק! אב"א כשהכהו אדם, ואי בעית אימא מימרא היא, ומימרא לרבא לא סבירא ליה. איבעיא להו, מעוכב גט שחרור יש לו קנס או אין לו קנס? (שמות כא לב) 'כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו' אמר רחמנא, והאי לאו אדון הוא, או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור - אדון קרינא ביה? ת"ש 'המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין - נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו'; מאי לאו כמשנה אחרונה? לא, כמשנה ראשונה. ת"ש 'הפיל את שינו וסימא את עינו - יוצא בשינו ונותן דמי עינו', ואי אמרת יש לו קנס וקנס לרבו, השתא חבלי ביה אחריני יהבי ליה לרביה, חבל ביה רביה גופיה יהיב ליה לדידיה? דלמא כמ"ד אינו צריך, דתניא 'בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור מרבו דברי ר' ישמעאל, ר"מ אומר אינו צריך, ר"א אומר צריך, רבי טרפון אומר אינו צריך, ר"ע אומר צריך, המכריעין לפני חכמים אומרים נראים דברי ר' טרפון בשן ועין הואיל ותורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא'. קנס? הא קראי קא דרשינן! אלא אימא 'הואיל ומדרש חכמים הוא'. איבעיא להו, מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או אינו אוכל? (ויקרא כב יא) 'קנין כספו' אמר רחמנא והאי לאו קנין כספו הוא, או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור - קנין כספו קרינא ביה? ת"ש, דאמר רב משרשיא, 'כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה - הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן, הגדילו התערובות - משחררין זה את זה'? הכי השתא, התם אם יבא אליהו ויאמר בחד מינייהו דעבד הוא - קנין כספו קרינא ביה, הכא לאו קנין כספו הוא כלל! איבעיא להו, עבד שמכרו רבו לקנס, מכור או אינו מכור? תיבעי לר"מ תיבעי לרבנן; תיבעי לר"מ - עד כאן לא קאמר ר"מ אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אלא כגון פירות דקל דעבידי דאתו, אבל הכא - מי יימר דמינגח? ואם תמצא לומר דמינגח - ממאי דמשלם?