מסכת קידושין דף נג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 53]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257502 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257421 קידושין דף נג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א נמנו וגמרו, המקדש בחלקו - בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש. ורב אמר, עדיין היא מחלוקת. אמר אביי, כוותיה דר' יוחנן מסתברא, דתניא, 'מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים? ת"ל (ויקרא ז ט) 'וכל מנחה אשר תאפה בתנור' (ויקרא ז י) 'לכל בני אהרן תהיה'. יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהם בדלות, אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות? ת"ל (ויקרא ז ט) 'וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה'. יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים, אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים? ת"ל (ויקרא ז ט) 'על מחבת'. יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו מעשיהם ביד והללו מעשיהם בכלי, אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שהללו והללו מעשיהם ביד? ת"ל (ויקרא ז י) 'וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן'. יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיהם רכים וזו מעשיהם קשים, אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת שהללו והללו מעשיהם קשים אי נמי מעשיהם רכים? ת"ל (ויקרא ז י) 'וחרבה לכל בני אהרן תהיה'. יכול לא יחלקו בקדש הקדשים אבל יחלקו בקדשים קלים? ת"ל (ויקרא ז י) 'איש כאחיו', וסמיך ליה (ויקרא ז יב) 'אם על תודה' - כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים. 'איש' - איש חולק אפי' בעל מום, ואין הקטן חולק ואפי' תם'. סתם ספרא מני? ר' יהודה, והוא קאמר דלית בה דין חלוקה כלל! ש"מ. אמר רבא, וכרב מי לא תניא? והתניא 'הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים'? מאי 'חולקים'? חוטפים, כדקתני סיפא 'מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו'. אמר רבה בר רב שילא, מאי קראה (תהילים עא ד) 'אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ'. רבה אמר מהכא, (ישעיה א יז) 'למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ': מעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שוגג לא קידש מזיד קידש וכו': מנא הני מילי? אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא, (ויקרא כז ל) 'וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה'' - לה' הוא ולא לקדש בו אשה. הרי תרומת מעשר דכתיב (במדבר יח כח) 'כן תרימו גם אתם תרומת ה'', ותנן 'המקדש בתרומה מקודשת'? דלא כתיב ביה 'לה''. והרי חלה דכתיב בה (במדבר טו כא) 'תתנו לה'', ותנן 'המקדש בתרומות מקודשת'? דלא כתיב ביה 'קדש'. והרי שביעית דכתיב בה (ויקרא כה יב) 'יובל הוא קדש תהיה לכם', ותנן 'המקדש בפירות שביעית מקודשת'? דלא כתיב ביה 'לה''. והרי תרומה דכתיב (ירמיה ב ג) 'קדש ישראל לה' ראשית תבואתו', ותנן 'המקדש בתרומה מקודשת'? ההוא בישראל כתיב. עמוד ב ולאו ממילא שמעת מינה? תרגמה רבין סבא קמיה דרב, אמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא: ובהקדש במזיד קידש בשוגג לא קידש דברי ר"מ ר"י אומר בשוגג קידש במזיד לא קידש: א"ר יעקב, שמעית מינה דר' יוחנן תרתי - שגגת מעשר דר' יהודה, שגגת הקדש דר"מ; שניהם אין אשה מתקדשת בהם, חדא לפי שאין אשה רוצה, וחדא לפי שאין שניהם רוצים, ולא ידענא הי מינייהו. אמר ר' ירמיה, ניחזי אנן - מעשר איהי לא ניחא לה משום טרחא דאורחא, איהו ניחא ליה דניקני איתתא ממילא, אלא הקדש תרוייהו לא ניחא להו דנתחיל הקדש על ידייהו. ור' יעקב אמר, איפכא מסתברא - מי לא איכא למימר מעשר איהי לא ניחא לה משום טירחא דאורחא איהו לא ניחא ליה משום אונסא דאורחא, אלא הקדש - בשלמא איהי לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה, אלא איהו מי לא ניחא ליה דניקני איתתא ממילא? בעא מיניה רבא מרב חסדא, אשה אין מתקדשת - מעות מהו שיצאו לחולין? אמר ליה, אשה אין מתקדשת - מעות היאך יצאו לחולין? בעא מינה רב חייא בר אבין מרב חסדא, במכר מאי? אמר ליה, אף במכר לא קנה. איתיביה 'חנוני כבעל הבית דברי ר"מ, ר' יהודה אומר חנוני כשולחני'; עד כאן לא קא מיפלגי אלא דמר סבר חנוני כשולחני ומר סבר חנוני כבעל הבית, אבל דכולי עלמא אם הוציא מעל? רבי מאיר לדבריו דר' יהודה קאמר, לדידי - אם הוציא נמי לא מעל, אלא לדידך - אודי לי מיהא דחנוני כבעל הבית, ואמר ליה, לא, כשולחני. אמר רב,