מתי לא נכון להיות מעורב ריגשית

חז"ל מספרים על רבי עקיבא שהיה מרבה לכרוע בתפילת שמונה עשרה עד שהיה זז ממקום למקום. השאלה היא למה? אדה"ז מבאר שהתוכן של תפילת שמונה עשרה הוא עבודת ה' למעלה מהשגה, וזה מתבטא בביטול הרב שמפגינים במהלך התפילה, ביטול שמורה על הודאה והתמסרות על שכליים. לכן דווקא רבי עקיבא שהצטיין בדקדוק בתורה בכל קוץ ותג היה צריך להרבות בביטול בעת תפילתו. גם ימות השבוע מתחלקים לעבודת ה' שכלית שהיא נעשית באמצעות לימוד התורה וקיום המצות במהלך השבוע, לבין שבת בה נעשית עליית העולמות והתגלות אהבת ה' שלמעלה מהשכל בלב האדם. כך גם תקופות השנה, חודש תשרי מסמל את הבעל תשובה, שעבודת ה' שלו היא על פי שכל ואילו חודש ניסן מסמל את עבודת הצדיקים שהיא באמצעות אהבה ומשיכה טבעית כלפי ה'. בנפש האדם כאשר האדם מעורב ריגשית בהרבה דברים זה 'תופס נפח' בתודעה וברגש שלו כך שלא נשאר לו פנאי לדברים אחרים. כאשר אדם רוצה לזכות להקים את המשכן האישי שלו הדבר נעשה באמצעות הכח של 'עד כאן', לא בכל דבר אני מתערב. כאשר אדם נוהג בחייו בצורה הזו, הוא משמר את כוחותיו לדברים האמיתיים שבהם הוא צריך להתערב ולהיות נוכח. שיעור הכנה לחודש ניסן, כ"ז אדר תשפ"ה, פ' פקודי, בית הכנסת תמימי מנחם, יבנה