מסכת נזיר דף יח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 18]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244541 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244605 נזיר דף יח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א דאי ס"ד תגלחת טומאה - ימי חלוטו מי לא בעי תגלחת? לא, תגלחת דנזירות קתני. ת"ש '(במדבר ו ט) 'וטמא ראש נזרו' - בטהור שנטמא הכתוב מדבר, שהוא טעון העברת שער והבאת ציפרין, ולפטור את הנזיר בקבר שאין טעון העברת שער והבאת ציפרין; והלא דברים ק"ו; ומה טהור שנטמא - טעון העברת שער והבאת ציפרין, מי שהיה טמא מתחלה - אינו דין שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין? ת"ל 'וטמא ראש נזרו' - במי שהיה טהור ונטמא הכתוב מדבר, שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין, ולפטור את הנזיר בקבר', ש"מ. מאן תנא הא דת"ר 'אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא - אלא שטמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין'? א"ר חסדא, רבי היא, דאמר רבי, אין נזירות טהרה חלה אלא עד שמיני. דאי תימא ר' יוסי בר' יהודה היא, האמר נזירות דטהרה משביעי הוא דחיילא! מאי רבי ומאי ר' יוסי ברבי יהודה? דתניא '(במדבר ו יא) 'וקדש את ראשו ביום ההוא' - ביום הבאת קרבנותיו, דברי רבי; ר' יוסי בר' יהודה אומר, ביום תגלחתו'. והא דתנן 'נזיר שנטמא טומאות הרבה אינו מביא אלא קרבן אחד', מאן תנא? אמר רב חסדא, ר' יוסי בר' יהודה היא, דאמר נזירות טהרה משביעי חיילא, ומשכחת לה כגון שנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי (ומני ר' יוסי בל' יהודה היא); כיון דלא יצא שעה הראויה להביא קרבן - אינו חייב אלא קרבן אחד. דאי תימא רבי היא, אי דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי (וחזר ונטמא בשביעי) - כולהו טומאה אריכתא היא! ואי דנטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני - הרי יצתה שעה שראויה להביא קרבן! מאי טעמא דרבי? אמר קרא (במדבר ו יא) 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש' והדר 'וקדש את ראשו'. ורבי יוסי ברבי יהודה, אם כן לימא קרא 'וקדש את ראשו', עמוד ב 'ביום ההוא' למה לי? אם אינו ענין לשמיני - תנהו ענין לשביעי. ורבי נמי, הכתיב 'ביום' ההוא'? אמר לך רבי, 'ההוא' להכי הוא דאתא - לומר לך אע"פ שלא הביא קרבנותיו. ורב חסדא, מאי דוחקיה לאוקמיה כר' יוסי ברבי יהודה? לוקמה כגון דנטמא, דחזיא בליל שמיני, ורבי היא! מדלא מוקים לה כרבי, לימא קסבר ליליא לאו מחוסר זמן הוא? אמר רב אדא בר אהבה, הא בהא תליא; אי אמרת ליליא מחוסר זמן - אימת מיחזי לקרבן? לצפרא, נזירות נמי לא חיילא עד צפרא, ואי אמרת ליליא אינו מחוסר זמן - נזירות טהרה חיילא מאורתא: גופא, 'נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי - אינו מביא אלא קרבן אחד. נטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני - מביא קרבן על כל אחד ואחד. מתחיל ומונה מיד, דברי ר' אליעזר. וחכ"א, קרבן אחד על הכל, עד שיביא חטאתו. הביא חטאתו ונטמא, והביא חטאתו ונטמא - מביא קרבן על כל אחד ואחד. הביא חטאתו ולא הביא אשמו, מונה. ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, כשם שחטאתו עיכבתו - כן אשמו מעכבו'. בשלמא לרבי אליעזר, אמר קרא (במדבר ו יא) 'וקדש את ראשו ביו' ההוא' - אע"פ שלא הביא קרבנותיו, ורבנן 'ההוא' אע"פ שלא הביא אשמו, אלא רבי ישמעאל – 'ההוא' למה לי? אמר לך, 'ההוא' אע"פ שלא הביא עולתו. ורבנן, עולה לא בעי מיעוטא, דורון בעלמא הוא. מאי טעמייהו דרבנן? דתניא '(במדבר ו יב) 'והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם', מה ת"ל? לפי שמצינו שכל אשמות שבתורה שהן מעכבין, יכול אף זה מעכבו?