מסכת גיטין דף סא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 61]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252425 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252513 גיטין דף סא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בלחי וקוקרי: מציאת חרש שוטה וכו' ר' יוסי אומר גזל גמור: אמר רב חסדא, גזל גמור מדבריהם. למאי נפקא מינה? להוציאו בדיינין: עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו וכו': תנא, 'אם ליקט ונתן ביד - ה"ז גזל גמור'. רב כהנא הוה קאזיל להוצל, חזייה לההוא גברא דהוה שדי אופיי וקא נתרן תמרי, אזל קא מנקיט ואכיל. א"ל, חזי מר דבידאי שדיתינהו! א"ל, מאתריה דר' יאשיה אתה! קרי עליה (משלי י כה) 'וצדיק יסוד עולם': אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה מפני דרכי שלום: ת"ר, מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום: מתני'. משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל את המים לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום: גמ'. מאי שנא רישא ומ"ש סיפא? אמר אביי, רוב עמי הארץ מעשרין הן. רבא אמר, הכא בעם הארץ דר"מ וטומאה וטהרה דרבנן, דתניא, 'איזהו ע"ה? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר"מ, וחכ"א כל שאינו מעשר פירותיו'. והא מדקתני סיפא 'משתטיל את המים לא תגע עמה' - מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה עסקינן? רישא וסיפא בטומאה וטהרה, ורישא בטומאת חולין וסיפא בטומאת חלה. ורמינהו עמוד ב 'טוחנין ומפקידין אצל אוכלי שביעית ואצל אוכלי פירותיהן בטומאה אבל לא לאוכלי שביעית ולא לאוכלי פירותיהן בטומאה'? אמר אביי, התם בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן, דהוה ליה טומאה דאורייתא. אי הכי 'מפקידין'? ורמינהו 'מפקידין תרומה אצל ישראל עם הארץ ולא אצל כהן ע"ה מפני שלבו גס בה'? א"ר אילעא, הכא במאי עסקינן? בכלי חרש המוקף צמיד פתיל. וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה? אלא א"ר ירמיה, לא קשיא, כאן בפירות שהוכשרו, כאן בפירות שלא הוכשרו. ורמינהו 'המוליך חטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה - הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית אבל לא לטומאה'? האי מאי רומיא? לאו אוקימנא בפירות שלא הוכשרו? ודקארי לה מאי קארי לה? משום דקא בעי למירמי אחריתי עלה - 'הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית', ולחלופי לא חיישינן? ורמינהו 'הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל'? התם כדקתני טעמא – 'אמר רבי יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה'. ולעלמא לא חיישינן? והתנן 'הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שמחלפת'? התם מוריא ואמרה, בר בי רב ליכול חמימא ואנא איכול קרירא? ואכתי לעלמא לא חיישינן, והתניא 'אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טמאה אבל לא בזמן שהיא טהורה, ר"ש בן אלעזר אומר אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון מפני שחברתה