מסכת גיטין דף ה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 5]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252369 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252457 גיטין דף ה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אילימא חרש, חרש בר איתויי גיטא הוא? והתנן 'הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן', ואמר רב יוסף, הכא במאי עסקינן? כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש, לרבא ניחא לרבה קשיא! הכא במאי עסקינן? לאחר שלמדו. אי הכי יכול נמי? גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו. אי הכי אינו יכול נמי? פקח ונתחרש מילתא דלא שכיחא, ומילתא דלא שכיחא לא גזור בה רבנן. והא אשה דלא שכיחא, ותנן 'האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שצריכה לומר בפ"נ ובפ"נ'? שלא תחלוק בשליחות. אי הכי בעל נמי? אלמה תניא 'הוא עצמו שהביא גיטו אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם'? טעמא מאי אמור רבנן צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם? דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה; השתא מינקט נקיט ליה בידיה, וערעורי קא מערער עליה? תא שמע, דבעא מיניה שמואל מרב הונא, שנים שהביאו גט ממדינת הים - צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם, או אין צריכין? אמר ליה, אין צריכין; ומה אילו יאמרו בפנינו גרשה - מי לא מהימני? לרבא ניחא לרבה קשיא! הכא במאי עסקינן? לאחר שלמדו. אי הכי חד נמי? גזרה שמא יחזור דבר לקלקולו. אי הכי בי תרי נמי? בי תרי דמייתו גיטא - מילתא דלא שכיחא, ומילתא דלא שכיחא לא גזור בה רבנן. והא אשה דלא שכיחא, ותנן 'האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שהיא עצמה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם'? שלא תחלוק בשליחות. אי הכי בעל נמי? אלמה תניא 'הוא עצמו שהביא גיטו אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם'? טעמא מאי אמור רבנן צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם? דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה; השתא מינקט נקיט ליה בידיה, וערעורי קא מערער עליה? ת"ש, 'המביא גט ממדינת הים ונתנו לה ולא אמר לה בפ"נ ובפ"נ - אם נתקיים בחותמיו כשר, ואם לאו פסול; הוי, לא הוצרכו לומר בפ"נ ובפ"נ להחמיר עליה אלא להקל עליה', לרבא ניחא לרבה קשיא! הכא במאי עסקינן? לאחר שלמדו. והאמרת גזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו? כשניסת. אי הכי 'הוי לא הוצרכו לומר בפ"נ ובפני נחתם להחמיר עליה אלא להקל עליה'? משום דניסת הוא! הכי קאמר, וכי תימא להחמיר עלה ולפקה? הוי, לא הוצרכו לומר בפני נכתב ובפני נחתם להחמיר עליה אלא להקל עליה; עמוד ב טעמא מאי? דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה; השתא בעל לא קא מערער, אנן ניקום ונערער עלה? בפלוגתא דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי, חד אמר לפי שאין בקיאין לשמה, וחד אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו. תסתיים דר"י בן לוי הוא דאמר לפי שאין בקיאין לשמה, דר' שמעון בר אבא אייתי גיטא לקמיה דר' יהושע בן לוי, וא"ל, צריכנא למימר בפני נכתב ובפני נחתם או לא? א"ל, לא צריכת; לא אמרו אלא בדורות הראשונים שאין בקיאין לשמה, אבל בדורות האחרונים דבקיאין לשמה לא, תסתיים. ותסברא, והא רבה אית ליה דרבא, ועוד הא אמרינן שמא יחזור דבר לקלקולו? אלא ר"ש בר אבא איניש אחרינא הוה בהדיה, והא דלא חשיב ליה - משום כבודו דר"ש: איתמר, בפני כמה נותנו לה? רבי יוחנן ור' חנינא, חד אמר בפני שנים וחד אמר בפני שלשה. תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר בפני שנים, דרבין בר רב חסדא אייתי גיטא לקמיה דר' יוחנן, ואמר ליה זיל הב לה באפי תרי ואימא להו בפ"נ ובפני נחתם, תסתיים. לימא בהא קמיפלגי, דמאן דאמר בפני שנים קסבר לפי שאין בקיאין לשמה, ומאן דאמר בפני שלשה קסבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו? ותסברא, הא מדר' יהושע בן לוי אמר לפי שאין בקיאין לשמה - רבי יוחנן אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו, והכא היכי קאמר ר' יוחנן בפני שנים? ועוד, הא רבה אית ליה דרבא! אלא דכ"ע בעינן עדים מצויין לקיימו, והכא בשליח נעשה עד ועד נעשה דיין קמיפלגי, מ"ד בפני שנים קסבר שליח נעשה עד ועד נעשה דיין, ומאן דאמר בפני ג' קסבר שליח נעשה עד ואין עד נעשה דיין. והא קיימא לן בדרבנן דעד נעשה דיין? אלא הכא בהא קמיפלגי, דמר סבר כיון דאשה כשירה להביא את הגט זמנין דמייתא ליה איתתא וסמכי עלה, ואידך - אשה מידע ידעי ולא סמכי עלה. תניא כוותיה דרבי יוחנן, 'המביא גט ממדינת הים ונתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם - יוציא והולד ממזר, דברי רבי מאיר; וחכ"א, אין הולד ממזר, כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם'. ור"מ, משום דלא אמר בפני נכתב ובפני נחתם יוציא והולד ממזר? אין, ר"מ לטעמיה, דאמר רב המנונא משמיה דעולא, אומר היה ר"מ, כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין - יוציא והולד ממזר. בר הדיא בעי לאתויי גיטא, אתא לקמיה דרבי אחי דהוה ממונה אגיטי, א"ל, צריך אתה לעמוד על כל אות ואות. אתא לקמיה דרבי אמי ור' אסי, אמרי ליה, לא צריכת; וכי תימא אעביד לחומרא - נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים. רבה בר בר חנה אייתי גיטא, פלגא איכתב קמיה ופלגא לא איכתב קמיה. אתא לקמיה דרבי אלעזר, אמר ליה, אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה - שוב אינו צריך. רב אשי אמר,