מסכת מגילה דף כה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222326 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=222357 מגילה דף כה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'יברכוך טובים', הרי זו דרך המינות. 'על קן צפור יגיעו רחמיך' 'ועל טוב יזכר שמך' 'מודים מודים', משתקין אותו. המכנה בעריות, משתקין אותו. האומר (ויקרא יח כא) 'ומזרעך לא תתן להעביר למולך' - לא תתן לאעברא בארמיותא, משתקין אותו בנזיפה: גמ'. בשלמא 'מודים מודים', דמיחזי כשתי רשויות, ;ועל טוב יזכר שמך; נמי, דמשמע על טוב אין ועל רע לא, ותנן 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה'; אלא 'על קן צפור יגיעו רחמיך' מ"ט? פליגי בה תרי אמוראי במערבא, ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא, חד אמר, מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית, וחד אמר, מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים, ואינן אלא גזירות. ההוא דנחית קמיה דרבה, אמר 'אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו (, אתה חסת על אותו ואת בנו אתה חוס ורחם עלינו)'; אמר רבה, כמה ידע האי מרבנן לרצויי למריה! א"ל אביי, והא משתקין אותו תנן? ורבה, לחדודי לאביי הוא דבעא. ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר 'האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ'. אמר ליה, סיימתינהו לשבחיה דמרך? השתא הני תלתא, אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו, אנן לא אמרינן להו, ואת אמרת כולי האי? משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף; לא גנאי הוא לו? אמר רבי חנינא, הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים, שנאמר (דברים י יב) 'ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה'. מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא? אין, לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא. משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן; קטן ואין לו, דומה עליו ככלי גדול. אמר רבי זירא, האומר 'שמע שמע' כאומר 'מודים מודים' דמי. מיתיבי, 'הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה'; מגונה הוא דהוי, שתוקי לא משתקינן ליה? לא קשיא, הא דאמר מילתא מילתא ותני לה, הא דאמר פסוקא פסוקא ותני לה. א"ל רב פפא לרבא, ודלמא מעיקרא לא כיון דעתיה והשתא כיון דעתיה? אמר ליה, חברותא כלפי שמיא? אי לא מכוין דעתיה, מחינא ליה בארזפתא דנפחא, עד דמכוין דעתיה: המכנה בעריות משתקין אותו: תנא רב יוסף, קלון אביו וקלון אמו: האומר ומזרעך לא תתן להעביר וכו': תנא דבי רבי ישמעאל, בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לע"ז הכתוב מדבר: מתני'. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם, מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון, נקראין ולא מתרגמין. אין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר. ר' אליעזר אומר, אין מפטירין (יחזקאל טז ב) ב'הודע את ירושלם': גמ'. תנו רבנן, 'יש נקרין ומתרגמין, ויש נקרין ולא מתרגמין, ויש לא נקרין ולא מתרגמין. אלו נקרין ומתרגמין': בל"ת עק"ן נשפ"ה סימן: 'מעשה בראשית נקרא ומתרגם'. פשיטא! מהו דתימא אתו לשיולי מה למעלה מה למטה עמוד ב ומה לפנים ומה לאחור, קמ"ל. 'מעשה לוט ושתי בנותיו נקרא ומתרגם'. פשיטא! מהו דתימא ניחוש לכבודו דאברהם, קמ"ל. 'מעשה תמר ויהודה נקרא ומתרגם'. פשיטא! מהו דתימא ליחוש לכבודו דיהודה, קמ"ל שבחיה הוא דאודי. 'מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם'. פשיטא! מהו דתימא ליחוש לכבודן של ישראל, קמ"ל כל שכן דניחא להו דהויא להו כפרה. 'קללות וברכות נקרין ומתרגמין'. פשיטא! מהו דתימא ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דצבורא, קמ"ל. 'אזהרות ועונשין נקרין ומתרגמין'. פשיטא! מהו דתימא ניחוש דלמא אתו למעבד מיראה, קמ"ל. 'מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם, [מעשה אבשלום נקרא ומתרגם]'. פשיטא! מהו דתימא ליחוש ליקריה דדוד, קמ"ל. 'מעשה פילגש בגבעה נקרא ומתרגם'. פשיטא! מהו דתימא ליחוש לכבודו דבנימין, קמ"ל. (יחזקאל טז ב) 'הודע את ירושלם את תועבותיה נקרא ומתרגם'. פשיטא! לאפוקי מדרבי אליעזר, דתניא, 'מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר 'הודע את ירושלם את תועבותיה', אמר לו, עד שאתה בודק בתועבות ירושלים, צא ובדוק בתועבות אמך; בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול': ואלו נקרין ולא מתרגמין. (רעבד"ן סימן) מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, ומעשה ברבי חנינא בן גמליאל שהלך לכבול, והיה קורא חזן הכנסת (בראשית לה כב) 'ויהי בשכון ישראל', ואמר לו למתורגמן - (הפסק) אל תתרגם אלא אחרון, ושיבחוהו חכמים. מעשה עגל השני נקרא ולא מתרגם. איזה מעשה עגל השני? מן (שמות לב כא) 'ויאמר משה' עד (שמות לב כה) 'וירא משה'. תניא, ר"ש בן אלעזר אומר, לעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו, שמתוך תשובה שהשיבו אהרן למשה, פקרו המערערים, שנאמר (שמות לב כד) 'ואשליכהו באש ויצא העגל הזה': 'ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין'. מ"ט? משום דכתיב (במדבר ו כו) 'ישא': 'מעשה דוד ואמנון לא נקרין ולא מתרגמין'. והא אמרת 'מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם'? לא קשיא, הא דכתיב 'אמנון בן דוד', הא דכתיב 'אמנון' סתמא. ת"ר, כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי, קורין אותן לשבח; כגון (דברים כח ל) 'ישגלנה' – 'ישכבנה', (דברים כח כז) 'בעפולים' – 'בטחורים', (מלכים ב ו כה) 'חריונים' – 'דביונים', (מלכים ב יח כז) 'לאכול את חוריהם ולשתות את מימי שיניהם' – 'לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם', (מלכים ב י כז) 'למחראות' – 'למוצאות'. ר' יהושע בן קרחה אומר, 'למחראות', כשמן, מפני שהוא גנאי לעבודת כוכבים. אמר רב נחמן, כל ליצנותא אסירא, בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא, דכתיב (ישעיה מו א) 'כרע בל קרס נבו', וכתיב (ישעיה מו ב) 'קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא' וגו'. ר' ינאי אמר מהכא, (הושע י ה) 'לעגלות בית און יגורו, שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו, על כבודו [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]