מסכת גיטין דף כז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 27]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252391 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252479 גיטין דף כז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. המביא גט ואבד הימנו, מצאו לאלתר – כשר, ואם לאו – פסול. מצאו בחפיסה או בדלוסקמא, אם מכירו - כשר: גמ'. ורמינהו 'מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים דייתיקי מתנות ושוברין - הרי זה לא יחזיר, שאני אומר כתובין היו ונמלך עליהן שלא ליתנן', הא אמר תנו – נותנין, ואפי' לזמן מרובה! אמר רבה, לא קשיא, כאן במקום שהשיירות מצויו,ת כאן במקום שאין השיירות מצויות. ואפילו במקום שהשיירות מצויות - והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת. דאי לא תימא הכי, קשיא דרבה אדרבה, דההוא גיטא דאישתכח בי דינא דרב הונא והוה כתיב ביה 'בשוירי מתא דעל רכיס נהרא', ואמר רב הונא חוששין לשני שוירי, ואמר ליה רב חסדא לרבה פוק ועיין בה דלאורתא בעי לה מינך רב הונא, נפק דק ואשכח דתנן 'כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר'; והא בי דינא דרב הונא דכמקום שהשיירו' מצויות דמי, וקא פשיט יחזיר! אלמא אי הוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת – אין, ואי לא – לא. עבד רבה עובדא בההוא גיטא דאישתכח בי כיתנא בפומבדיתא כשמעתיה; איכא דאמרי בדוכתא היכא דתרו כיתנא ואף על גב דהוחזקו דלא שכיחן שיירתא, ואיכא דאמרי בדוכתא דמזבני כיתנא והוא שלא הוחזקו ושכיחן שיירות. רבי זירא רמי מתני' אברייתא ומשני; תנן 'המביא גט ואבד הימנו - אם מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול', ורמינהו 'מצא גט אשה בשוק - בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה, אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה', הא עמוד ב בזמן שהבעל מודה - מיהת יחזיר לאשה ואפי' לזמן מרובה! ומשני, כאן במקום שהשיירות מצויות, כאן במקום שאין השיירות מצויות. איכא דאמרי והוא שהוחזקו הוא דלא ליהדר - והיינו דרבה, ואיכא דאמרי אע"ג דלא הוחזקו לא ליהדר - ופליגא דרבה. בשלמא דרבה לא אמר כר' זירא - מתני' אלימא ליה לאקשויי, אלא רבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה? אמר לך, מי קתני 'אם אמר תנו נותנין ואפילו לזמן מרובה'? דלמא אם אמר תנו נותנין כדקי"ל לאלתר. רבי ירמיה אמר, כגון דקאמרי עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון. אי הכי מאי למימרא? מהו דתימא ליחוש דלמא איתרמי שמא כשמא ועדים כעדים, קמ"ל. רב אשי אמר, כגון דקאמר נקב יש בו בצד אות פלונית, דהוה ליה סימן מובהק. ודוקא בצד אות פלונית דהוה ליה סימן מובהק, אבל נקב בעלמא – לא, מספקא ליה סימנין אי דאורייתא אי דרבנן. רבה בר בר חנה אירכס ליה גיטא בי מדרשא, אמר, אי סימנא - אית לי בגויה, אי טביעות עינא - אית לי בגויה. אהדרוה ניהליה. אמר, לא ידענא אי משום סימנא אהדרוה, וקסברי סימנים דאורייתא, אי משום טביעות עינא, ודוקא צורבא מדרבנן אבל אינש בעלמא לא: ואם לאו פסול: ת"ר, איזהו שלא לאלתר? רבי נתן אומר, ששהה כדי שתעבור שיירא ותשרה. ר"ש בן אלעזר אומר, כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר שם אדם. ויש אומרים, שלא שהה אדם שם. רבי אומר, כדי לכתוב את הגט. רבי יצחק אומר, כדי לקרותו. אחרים אומרים, כדי לכותבו ולקרותו. ואפי' שהה ויש בו סימנין - מעידים עליו - דאמרי נקב יש בו בצד אות פלונית, ואין מעידין על סימני הגוף - דאמרי ארוך וגוץ. מצאו קשור בכיס בארנקי ובטבעת,