מסכת קידושין דף נ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 50]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257499 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257418 קידושין דף נ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א [חסר תחילת הדף עקב מגבלות מקום] אלא מסיפא 'וכן אתה מוצא בגיטי נשים ושחרורי עבדים - כופין אותו עד שיאמר רוצה אני', ואמאי - הא בלביה לא ניחא ליה? אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים! ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים? אלא אמר רב יוסף מהכא – 'המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה ונמצאת כהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה – מקודשת, מפני שלא הטעתו', ואמאי - הא קאמר כסבור הייתי? אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים! אמר ליה אביי, דלמא שאני התם דלחומרא? אלא אמר אביי מהכא – 'בכולם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת', ואמאי - הא קאמרה בלבי היה? ודלמא שאני התם דכיון דאתניה לאו כל כמינה דעקרא לה לתנאיה? אלא אמר רב חייא בר אבין, עובדא הוה בי רב חסדא, ורב חסדא בי רב הונא, ופשטוה מהא – 'האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו - אע"פ שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה, כיון שהביא לו מזה בעל הבית מעל', ואמאי - הא קאמר בלבי? אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים! ודלמא שאני התם דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי? הוה ליה למימר מזיד הוה! לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא? הוה ליה לומר נזכרתי, (דתנן) 'נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח - שליח מעל'. ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל, סליק ולא איתדר ליה. אמר רבא, כל דסליק - אדעתא למידר הוא, והא לא איתדר ליה! איכא דאמרי, אדעתא למיסק, והא סליק ליה! ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, לסוף לא סליק. אמר רב אשי, אי בעי סליק! איכא דאמרי, אי בעי לא סליק? מאי בינייהו? איכא בינייהו דאיתיליד אונסא באורחא: מתני'. האומר לשלוחו 'צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני' והלך וקדשה במקום אחר - אינה מקודשת. 'הרי היא במקום פלוני' וקדשה במקום אחר - הרי זו מקודשת: גמ'. ותנן נמי גבי גיטין 'האומר תנו גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר – פסול, הרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר – כשר'. וצריכא, דאי אשמעינן גבי קידושין - במקום דלקורבה קאתי, בהאי אתרא רחמו לי ולא ממלי מילי עלוי בהאי אתרא סנו לי ממלי מילי עלוי, אבל גבי גיטין - דלרחוקה קאתי, אימר לא איכפת ליה; ואי אשמועינן גבי גירושין - בהאי אתרא ניחא ליה דניבזי בהאי אתרא לא ניחא ליה, אבל גבי קידושין - אימא לא איכפת ליה, צריכא: מתני'. המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים - אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים - תצא שלא בכתובה. על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין - אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין - תצא שלא בכתובה. שכל המומין הפוסלין בכהנים - פוסלין בנשים: גמ'. ותנן נמי גבי כתובות כי האי גוונא? הכא קידושין איצטריכא ליה, תנא כתובות אטו קידושין; התם כתובות איצטריכא ליה, תנא קידושין אטו כתובות: מתני'. המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה - אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן עמוד ב - אינה מקודשת, שמחמת קידושין הראשונים שלח. וכן קטן שקידש: גמ'. וצריכא, דאי אשמעינן שוה פרוטה - איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי, אבל פחות משוה פרוטהנ - אימא יודע שאין קידושין תופסין בפחות משוה פרוטה וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושין קא משדר; ואי אשמעינן הני תרתי - משום דבין פרוטה לפחות משוה פרוטה לא קים להו לאינשי, אבל קטן שקידש - הכל יודעין שאין קידושי קטן כלום, אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושי קא משדר, קא משמע לן. איתמר, רב הונא אמר חוששין לסבלונות, וכן אמר רבה חוששין לסבלונות. אמר רבה, ומותבינן אשמעתין 'אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת'! אמר ליה אביי, התם כדקתני טעמא 'שמחמת קידושין הראשונים שלח'. איכא דאמרי, אמר רבה, מנא אמינא לה? כדקתני טעמא 'שמחמת קידושין הראשונים שלח' - הכא הוא דטעי, הא בעלמא הוו קידושין. ואביי? לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא בעלמא דלא נחית לתורת קידושין כלל, אלא אפילו הכא דנחית לתורת קידושין - אימא הוו קידושין, קא משמע לן. מאי הוי עלה? אמר רב פפא, באתרא דמקדשי והדר מסבלי - חיישינן, מסבלי והדר מקדשי - לא חיישינן. מקדשי והדר מסבלי פשיטא! לא צריכא דרובא מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי והדר מקדשי, מהו דתימא ניחוש למיעוטא, קא משמע לן. בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרבא, הוחזק שטר כתובה בשוק מהו? אמר ליה, וכי מפני שמחזיק שטר כתובה בשוק - נחזיק בה כאשת איש? מאי הוי עלה? אמר רב אשי, באתרא דמקדשי והדר כתבי כתובה – חיישינן, כתבי והדר מקדשי - לא חיישינן. מקדשי והדר כתבי פשיטא! לא צריכא דלא שכיח ספרא, מהו דתימא ספרא הוא דאתרמי, קא משמע לן: מתני' המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת - אינן מקודשות. ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה, ואמר 'הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו', וקיבלה אחת מהן ע"י כולן, ואמרו חכמים - אין אחיות מקודשות: גמ'. מנהני מילי? אמר רמי בר חמא, דאמר קרא 'אשה אל אחותה לא תקח לצרור' - התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לו ליקוחים אפי' באחת מהם. אמר ליה רבא, אי הכי היינו דכתיב 'ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם' - אי קידושין לא תפסי בה, כרת מי מחייב? אלא אמר רבא, קרא בזה אחר זה, ומתניתין כדרבה, דאמר רבה, כל שאינו בזה אחר זה - אפי' בבת אחת אינו. גופא, אמר רבה, כל שאינו בזה אחר זה - אפי' בבת אחת אינו. איתיביה אביי